ת"ק 29713-09-14 שטרק נ' גלעד ואח'

תובענה הנוגעת להתנגשות בין כלי רכב.

לפי המתואר בכתב התביעה, ביום 6.4.2014 נסעה התובעת ברח' חניתה בחיפה, ובעת שעצרה מכוניתה מ.ר. 32-410-73 על מנת לאפשר להולכי רגל לחצות את הכביש במעבר חציה, נחבטה מכוניתה מאחור ממכונית מ.ר. 96-879-36 אשר הייתה נהוגה בידי הנתבע מס' 1. כאשר נעצרו המכוניות טען הנתבע מס' 1 כי מכוניתו נפגעה ממכנוית מ.ר. 36-447-14 שהינה בבעלות הנתבע 4, ואשר הייתה נהוגה בידי נהגת צד ג', הגב' אלה.

הנתבעים הטילו את האחריות לאירוע, כל האחד על כתפי משנהו. הנתבע 1 ומבטחתו הנתבעת 2, טענו כי מכונית הנתבע 1 נהדפה על ידי מכונית הנתבע 4, ולכן האחריות רובצת על כתפי הנתבע 4 בלבד.

הנתבעת 4 ומבטחתו הנתבעת 3, טענו כי ההתנגשות הייתה בין מכונית התובעת לנתבע מס' 1 בלבד, כאשר לאחר ההתנגשות שבין שני כלי רכב אלה, היה מגע קל, של מה בכך, שלא הסב כל נזק, לא לנתבע 1 ולא לנתבע 4, בין שני כלי רכב אלה, אולם נזקי התובעת נגרמו לטענתם אך ורק על ידי הנתבע 1.

יוצא כי הנתבעים כולם לא היו חלוקים בשאלת הנזק, מחלוקת של ממש, והנזק היה ברור וניכר כעולה מחוות דעת השמאי שמעון בן שימול.

לאחר בחינת טענות ועדויות הצדדים, מצאתי לנכון לחייב את הנתבעים 1-2 ב- 75% מנזקי התובעת ואת הנתבעים 3-4 ב- 25% מנזקי התובעת; ראשית יצוין, כי הנזק במכונית הנתבע 1, אשר הוצג בפני וכך אף נטען (עמ' 1 שורה 19-20), היה בעיקרו בחלקו הקדמי ובחלקו האחורי היה מינורי מאוד.