ת"ק 2967-04-16 פורטנוי נ' אליטליה - קומפגניה איראה איטליאנה אס. פי. איי בע"מ

לפניי תביעה קטנה שהגישה התובעת נגד הנתבעת.

כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסק הדין יהיה תמציתי.

העובדות וטענות הצדדים:

התובעת טסה בחודש מרץ 2016 באמצעות הנתבעת לארגנטינה, בטיסה הלוך וחזור מישראל. לטענת התובעת, המושב בו ישבה בטיסה לארגנטינה לא היה נוח. סוג הכרית של המושב השאיר לדברי התובעת את צווארה באויר. כמו כן מתחת למושב שלפני המושב בו ישבה התובעת היתה קופסת מתכת שלא אפשרה למתוח את הרגליים. מאחר שבטיסה בחזור לישראל היתה אמורה התובעת לשבת באותו מושב, ביקשה התובעת לשנות מקום אולם נאמר לה ע"י הנתבעת כי כל המקומות במטוס כבר תפוסים אבל ישנה אפשרות לקבל מקום ישיבה סמוך ליציאת החרום - בדרגת comfort seats כפי שהגדירה הנתבעת בכתב ההגנה – תמורת תוספת תשלום של 115 דולר. התובעת הסכימה לשדרג את מקום הישיבה. לטענת התובעת, גם במושב זה היו בעיות. מרווח המעבר בין מושב זה לבין המושב מצידו השני של המעבר היה צר, כך שכל מי שעבר במעבר נתן מכה לתובעת או למושב שלה. העוברים ושבים נגעו בזרוע שמחזיקה את המסך של התובעת. מגשי האוכל שנפתחו מהצד לא היו יציבים ונשפך על התובעת כוס סודה וכוס יין. לטענת התובעת צוות הדיילים התנהג בחוסר אכפתיות. כמו כן המושב היה סמוך לשירותים והתקהלות הנוסעים בסמוך למושב התובעת הפריעה לה. התובעת מלינה על חווית טיסה לא נעימה וכהגדרתה: "זאת היתה הטיסה הגרועה בחיים שלי". התובעת מתארת את הנזק שנגרם לה: מכנס, חולצה וסוודר מוכתמים, התובעת היתה רטובה כל הטיסה, סבלה מכאבי צוואר, טיסה שלמה ללא שינה, חזרה מצוננת ולא יכלה ללכת לעבודה יום למחרת משום שסבלה מחום. התובעת העמידה את סכום התביעה ע"ס 10,400 ₪.

הנתבעת דוחה את טענות התובעת ומכחישה כי במטוסיה ישנם כסאות שאינם תקינים, אינם נוחים או אינם ראויים לישיבה. המושב המשודרג בו ישבה התובעת בטיסה בחזור לארץ, הסמוך ליציאת החירום, מקנה מרווח גדול יותר לרגליים אולם אין בו כדי להקנות מרווח גדול יותר בצדדים או במעברים, וגם לא הובטח לתובעת דבר בענין זה. הנתבעת הינה מוביל אווירי ולא יצרנית של המטוס. הנתבעת איננה אחראית על תנועת הנוסעים האחרים והיא איננה יכולה להיות אחראית על מגע של הנוסעים במושבה של התובעת או על עמידתם של הנוסעים בסמוך לשירותים. הנתבעת מכחישה כי מגש הארוחות של התובעת לא היה יציב. הנתבעת מכחישה את נזקיה הנטענים של התובעת. כמו כן מכחישה הנתבעת את סכום התביעה.

דיון הכרעה:

בדיון שהתקיים ביום 22.9.16 לא ידעה התובעת להסביר כיצד היא חישבה את סכום התביעה בסך 10,400 ש"ח. לטענת התובעת, "התביעה הינה בגין עגמת נפש ולא ניתן לתמחר אותה".