ניב ואח' נ' אדלר ואח'

בפניי בקשה מטעם המבקשת 2, בשם המבקשים, לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 06.03.2017 בהעדר הגנה, לאחר שלא הוגש כתב הגנה מטעם המבקשים גם בחלוף ארכה אשר ניתנה להם לבקשת המבקשת 2, לצורך כך.

טענות המבקשים בתמצית הן, כי עקב תקלת מחשוב וטעות אנוש לא הוגש כתב ההגנה במועד. לבקשה צורף כתב הגנה מטעם המבקשים, על מנת להציג בפניי בית המשפט את סיכויי ההגנה.

ביום 06.03.2017 ניתן פסק דין בהעדר הגנה, אשר חייב את הנתבעים לשלם לתובעים סך כולל של 7,305 ₪ .

בהתאם לאישור מסירה המצוי במערכת המחשוב של בית המשפט וכן לרישומי המעקב של הדואר, אשר צורפו לתשובת המשיבים, המצאה כדין של פסק הדין בוצעה למבקשת 2 ביום 15.03.2017.

בקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 20.04.2017.

המשיבים טענו, כי הבקשה הוגשה באיחור, הן ביחס למועד המצאת פסק הדין בדואר למבקשת 2 והן ביחס לווידוא טלפוני ובמייל, אשר ביצע המשיב ביום 02.04.2017 מול המבקשת 2 בו נענה, כי המבקשת 2 קיבלה וראתה את פסק הדין והוא טופל (נשלח אישור מהמבקשת 2 ביום 02.04.2017 למשיב – נספח ב' לתשובה).

אציין, כי לא התבקשה הארכת מועד להגשת הבקשה ולא הובאו טעמים לאיחור בהגשת הבקשה.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, קובעת תנאי לביטול החלטה שניתנה שלא בפני בעל דין, והוא הגשת בקשה לביטול ההחלטה תוך 7 ימים מיום שהומצאה ההחלטה. מועד שנקבע בחיקוק מוסמך בית המשפט להאריך, אך ורק מטעמים מיוחדים שירשמו. מקור הדרישה נובע מתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.