ת"ק 29300-03-16 פלוטניק נ' אלי

בפני תביעה קטנה על סך 30,800 ₪ ועניינה ביצוע השבה של כספים.

טענות התובע

החל משנת 2013 החלו הצדדים לעסוק יחד בעסקי מכשירים סלולאריים. ב-5/14 התובע החל ללמוד במכינה קדם אקדמאית ושילב, עד כמה שהתאפשר לו, בין הלימודים האינטנסיביים לעבודה בעסק. ביום 19.7.14 התובע פרש מהעסק משום שלא היה מסוגל לעמוד בלחץ שהפעיל עליו הנתבע. התובע הודיע לנתבע על פרישתו מבעוד מועד. כמו-כן, טרם פרש ניסה להכניס את אחיו כעובד במקומו בעסק אולם הנתבע טרפד זאת.

ביום 17.7.14 נערכה ספירת מלאי בנוכחות שני השותפים. בעת פירוק השותפות שווי העסק עמד על סך 94,460 ₪. הנתבע סירב לשלם לתובע מחצית משווי העסק (47,230 ₪). לאור סמכות בית משפט זה, מבקש כי בית המשפט יחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 33,800 ₪.

טענות הנתבע

הנתבע ביקש מהתובע לעכב לימודיו בחצי שנה היות והנתבע עצמו למד אותה עת ועל מנת שתמיד אחד מהם יוכל להיות בעסק. התובע הציע את אחיו כמחליפו, אולם האח לא התאים לעבודה בעסק ועזב מיוזמתו יום-יומיים לאחר הגעתו.

הנתבע לא הפעיל על התובע לחץ כלשהו, אלא ביקש ממנו לעכב לימודיו בחצי שנה, אלא התובע הפסיק מיוזמתו את עבודתו בעסק ב-5/14, מיד כשהחל ללמוד. התובע נטש את העסק, ללא כל הודעה מוקדמת על הפסקת עבודתו. לאחר מכן, הנתבע נאלץ לעבוד במקומו ימים ארוכים מאוד על חשבון לימודיו.

היתרות והמלאי הנטענים על ידי התובע אינם נכונים. מה גם שהם רלוונטיים ל-7/14 וערך הציוד ירד. לפנים משורת הדין, הנתבע הציע ליתן לתובע את ציוד בשווי 38,687 ₪ המהווה מחצית משווי המלאי נכון למועד עזיבתו של התובע. התובע לא טרח להשיב להצעה זו ובחר להגיש תביעה כנגדו. הציוד ארוז בארגזים בסלון ביתו של אבי הנתבע ועל אף שהנתבע פנה לתובע מספר פעמים בבקשה כי יגיע לאסוף הציוד, הנתבע סרב לכך. לפיכך, מבקש לדחות התביעה.

דיון

במסגרת התביעה מבקש התובע לחייב את הנתבע לשלם לו מחצית משווי העסק שנותר אצל הנתבע נכון ליום 19.7.14 – יום פירוק השותפות.