ת"ק 29284-02-15 סיידה ואח' נ' פלאנט סטייל בע"מ ואח'

רקע

1.לפני תובענה כספית על סך 20,000 ₪, להשבת שעון אשר רכש התובע ולחילופין, לפיצוי בגין השעון אשר נלקח ממנו ונמצא כעת בחזקת נתבעת 1.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, רכש התובע שעון "מון בלאן" בחנות "זמן עומרי" בתל-אביב ושילם עבורו סך של 14,000 ₪. לטענת התובע, אחד מכפתורי השעון היה תקול ולכן ביקש לתקן את השעון בחנות השעונים "כרונוטיים", שם נמסר לו כי החלק החסר מצוי במעבדת החברה והשעון נלקח למעבדה לתיקונו. לטענת התובע, לאחר מספר ימים, יצר עמו קשר נציג הנתבעת 1 ומסר לו כי השעון יישאר בחזקת הנתבעת 1 מאחר ונגנב ממנה בעבר במהלך פריצה. התובע עתר להשבת השעון לידיו.

3. על פי הנטען בכתב ההגנה, ביום 25.9.13 נפרצה מעבדת התיקונים של נתבעת 1 ונגנבו ממנה פריטים בשווי של כ-500,000 ₪ וביניהם שעון "מון בלאן", אשר שהה במעבדה לצורך החלפת חלק פלסטיק פנימי זעיר של אחד מלחצניו. לטענת נתבעת 1, מספר חודשים לאחר מכן, יצר קשר עם מנהל המעבדה של נתבעת 1, בעליה של חנות השעונים "זמן עומרי" וציין בפניו כי בחנותו נמצא אדם המבקש למכור שעון "מון בלאן" אשר אחד מלחצניו תקול, תמורת הסך של 5,000 ₪. לטענת נתבעת 1, בעל החנות "זמן עומרי" מסר למנהל המעבדה, לבקשתו, את המספר הסידורי המוטבע על השעון, ובכך אושר כי מדובר בשעון אשר נגנב מהנתבעת 1. עוד נטען, כי ביום 30.1.14 הגיע לתיקון במעבדת הנתבעת 1 שעון "מון בלאן", אשר נמסר על ידי התובע, לצורך תיקון לחצן, ולאחר זיהוי מספרו הסידורי של השעון, הסתבר לנתבעת 1, כי מדובר בשעון אשר נגנב ממנה. או אז, יצרה הנתבעת 1 קשר עם התובע ומסרה לו, כי השעון שמסר לתיקון נגנב ממנה במהלך פריצה למעבדתה. התובע מסר כי רכש את השעון בחנות "זמן עומרי" תמורת הסך של 14,000 ₪. לטענת נתבעת 1, כשביקשה מהתובע להציג לה אסמכתא בגין רכישת השעון, מסר התובע בתגובה כי העסקה בוצעה במזומן וכי אין בידו אסמכתא בגינה. נתבעת 1 השאירה את השעון בחזקתה.

4. בדיון הראשון, שהתקיים ביום 23.7.15, ולאחר שהצדדים טענו את טענותיהם, ניתנה לנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") האפשרות לשקול את צעדיה בתיק, לרבות פנייה למשטרת ישראל.

בדיון השני, שהתקיים ביום 17.9.15, הוסכם לבקשת הנתבעת על צירוף נתבע 2, עומרי נחמיאס, בעליה של החנות "זמן עומרי" (להלן: "עומרי" או "נתבע 2") כנתבע וכצד שלישי לתביעה.

לדיון השלישי, שהתקיים ביום 9.11.15, התייצבו התובע, נציג הנתבעת, מר רפי גולדשטיין, ונתבע 2.

5. בדיון הראשון שהתקיים בתיק, טען התובע כי קנה את השעון תמורת הסך של 14,000 ₪ במזומן וכי אין בידו קבלה או כל אסמכתא אחרת המעידה על התשלום. התובע ציין, כי הוא חובב שעונים ונוהג פעם בשנה למכור את השעון שברשותו ולרכוש דגם אחר. לטענת התובע, מוכר השעון טען בפניו שהשעון הינו של לקוח שלו. עוד טען התובע, כי לפי בדיקה שערך באינטרנט במהלך הרכישה, שעון מהסוג שרכש נמכר במחיר של כ- 4,200$, היינו הסך של כ- 15,500 ₪ עד 16,000 ₪.

מטעם הנתבעת העיד סמנכ"ל השירות שלה, מר רפי גולדשטיין, אשר חזר על האמור בכתב ההגנה. נציג הנתבעת ציין כי ביום 25.9.13 בוצעה פריצה למעבדת השירות של הנתבעת, אשר לאחריה יצר קשר עם כלל לקוחות הנתבעת ויידע אותם בדבר הפריצה. מר גולדשטיין טען, כי עומרי יצר עמו קשר כחודש לאחר הפריצה ומסר לו כי לחנותו הגיע אדם שהציע למכירה שעון "מון בלאן" תמורת הסך של 5,500 ₪ וכי הוא חושד שמדובר בשעון גנוב. בשיחת הטלפון האמורה, מסר נציג הנתבעת לעומרי מספר פרטים מזהים בנוגע לשעון והוברר לו כי מדובר בשעון אשר נגנב ממעבדת הנתבעת. נציג הנתבעת ביקש מעומרי את פרטי המוכר אך עומרי טען כי הלה עזב את החנות. מר גולדשטיין המשיך והעיד כי מספר שבועות לאחר מכן, קיבל פנייה מחנות "כרונוטיים" בגן העיר לצורך הזמנת חלק פנימי ללחצן של שעון "מון בלאן", ולבקשתו נשלח אליו השעון התקול. לטענת נציג הנתבעת, לפי המספר הסידורי של השעון זיהה שמדובר באותו השעון אשר נגנב ממעבדת הנתבעת. בהמשך, שוחח נציג הנתבעת עם התובע והבהיר לו כי השעון לא יוחזר לידיו, מאחר ומדובר בשעון שנגנב מהנתבעת. עוד נטען, כי התובע ציין בפניו כי רכש את השעון מעומרי.

6. בדיון השני שהתקיים בתיק, טען התובע כי השעון שייך לו ונלקח ממנו שלא כדין, וכן הדגיש כי לא ידע שהשעון גנוב. נציג הנתבעת טען מנגד, כי השעון בדין נמצא בידי הנתבעת שכן, תקנת השוק אינה חלה במקרה שלפנינו. נציג הנתבעת ציין כי שווי השוק של השעון האמור הינו הסך של 75,000 ₪ וכי התובע, אשר מבין בשעונים, ידע שמדובר בשעון יקר בהרבה מהסכום שלטענתו, הוא שילם עבור רכישתו.