ת"ק 29082-02-16 חממי נ' בריל

1. התובע הגיש תביעה כספית על סך של 11,621 ₪ בגין נזקים שנגרמו בעקבות פגיעת רכבו של הנתבע ברכבו.

התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאי אשר העריך את הנזק בסך של 9,451 ₪ ₪ וקבלה על תשלום שכ"ט השמאי בסך 1,123 ₪.

הנתבע לא התגונן ולא הגיש כתב הגנה אך התייצב לדיון בעקבות מסרון שקיבל מהתובע.

במעמד הדיון טען הנתבע כי נהג במשאיתו בכביש 4 בו 3 נתיבים מכיוון צפון לדרום. התובע, לגרסתו, השתלב מכיוון רמת גן-פתח תקווה לכביש 4 ולפתע פגע בגלגל האחורי של המשאית.

הנתבע הציג תמונות שצילם במקום האירוע מיד לאחר התאונה (התקבלו וסומנו – נ/1 עד נ/3).

2. דיון והכרעה:

המחלוקת בין הצדדים היא מי סטה לנתיבו של מי ולפיכך, התעוררה שאלה היכן אירעה התאונה.

ככל שהתאונה היא בסמוך למקום ההשתלבות מכיוון רמת גן-פתח תקוה לכביש 4 כגרסת הנתבע, כך מקבלת גרסתו משקל רב יותר.

לטענת התובע התאונה אירעה בכביש 4 בין גבעת שמואל לבי"ח מעייני הישועה.

מעיון בתמונות נ/1 עד נ/3 שצילם הנתבע מיד לאחר התאונה ותמונות הנזקים ברכבו של התובע אשר צורפו לכתב התביעה, נראה כי גרסת של הנתבע מתקבלת יותר על הדעת מאשר גרסתו של התובע.

באחת התמונות (נ/3) ניתן לראות היטב כי משאיתו של הנתבע מצויה כולה בנתיב הנסיעה ולעומת זאת רכבו של התובע נמצא כאשר חלקו האחורי ימני בנתיב הנסיעה של הנתבע וחלקו הקדמי ימני על פני פס ההפרדה בכביש.

ברקע התמונה נ/1 ניתן לראות את שלטי ההכוונה במקום ההשתלבות מכיוון רמת גן פתח תקווה.

בכל התמונות ניתן לראות מימין רכבו של התובע טור כלי רכב נוסף כמו גם מאחוריו טור נוסף של כלי רכב, כאשר שני הטורים, בהיותם נוסעים בנתיב אחד, מבקשים מן הסתם להשתלב אם לנתיב נסיעתו של הנתבע או להיוותר בנתיב נסיעתו של התובע.

מצב דברים זה מחייב כי חלק מכלי הרכב הנוסעים באותו הנתיב, יסטו אל נתיב נסיעתו של הנתבע על מנת להימלט מהצפיפות של כלי הרכב בנתיב זה שאינו מכיל את כולם ובכלל זה, רכבו של התובע.

בנסיבות העניין, סביר יותר כי התובע הוא שבקש להשתלב לנתיב נסיעתו של הנתבע ולא להיפך.