בורפקר נ' פרלמן

לפניי תביעה לפיצוי מכח סעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק") בגין משלוח הודעה בעלת תוכן פרסומי ללא הסכמת התובע.

לטענת התובע, הנתבע הינו הבעלים של אתר "המחלץ" ממנו נשלחה אל התובע ביום 9/6/17 הודעת טקסט בעלת תוכן פרסומי, ללא הסכמתו. עוד עולה מכתב התביעה כי התובע השיב באמצעות הדואר האלקטרוני של השולח ודרש הסרתו לאלתר. לא זו אף זו, ביום 11/6/16 שלח התובע מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים וכן מספר תזכורות אך משלא נענה, הוגשה תביעה זו.

כעולה מכתב ההגנה, הנתבע מכחיש כל קשר לאתר ממנו נשלחה ההודעה.

לאחר שעיינתי בכל אשר הוגש לפניי ושמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוטי בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין ינומק באופן תמציתי ויתייחס לעיקר טענות הצדדים.

לבקשת התובע, ביום 17/12/17 ניתן על ידי בית המשפט צו המחייב את החברה "גורני אינטראקטיב בע"מ" (להלן: "חברת גורני") המנהלת את אתר "המחלץ" למסור את כל המידע הרלוונטי ביחס לבעלים של האתר. חברת גורני השיבה מספר פעמים, לרבות בתצהיר ערוך כדין, לצו כאמור. כעולה מתשובותיה של חברת גורני, האתר הינו בבעלות הנתבע וזאת עד ליום 13/3/18. עוד עולה מתשובת חברת גורני כי האתר נרשם על ידי הגב' יאנה קורנט והיא זו שמסרה לחברת גורני את הפרטים של הנתבע לצורך רישומו כבעלים של האתר.

הנתבע העיד בדיון כי התובע איים על הגב' קורנט. עם זאת, הנתבע נמנע מלזמן את גב' קורנט על מנת להפריך את נכונות רישום הנתבע כבעלים של אתר "המחלץ" או על מנת לבסס את טענתו אשר נטענה בעלמא כי הגב' קורנט אוימה על ידי התובע.

לא זו אף זו, הנתבע לא פעל לזימון מר קקון, נציג חברת גורני שתצהירו ערוך כדין הוגש במענה לצו למסירת מידע ואף ציין  "מבחינתי אין בעיה אם יגיע או לא יגיע" (עמ' 4 ש' 17). ההלכה היא כי אי הבאת עד רלוונטי מקימה חזקה לפיה לו היה מובא לעדות, הייתה עדותו מחלישה את גרסת הצד שנמנע מהבאתו. משכך, ומשלא זומן מר קקון שהינו נציג של חברת גורני, הנעדרת כל אינטרס בתוצאות ההליך, לעדות על תצהירו, הרי שלא נותר אלא לקבוע כי לא עלה בידי הנתבע לסתור את תוכן התצהיר ממנו עולה, כאמור, כי הנתבע הוא הבעלים של אתר "המחלץ" ממנו נשלחה ההודעה נשוא התביעה.