ת"ק 28964-06-15 עווד נ' אוליבר

1.ב- 15/10/14 או בסמוך לכך פנה התובע אל הנתבעת וביקש כי תלווה אותו בכל הקשור לסכסוך עבודה שהיה לו עם מעבידתו, המועצה האזורית מטה אשר (להלן: "המעביד"), שביקשה לפטרו על רקע אי שביעות רצון מתפקודו, וכי תעזור לו במציאת עבודה חדשה בתחום עיסוקו (עבודה סוציאלית) וסוכם ביניהם כי תמורת השירותים שהיה אמור לקבל מהנתבעת הוא ישלם לה סך של 60,000 ₪.

כאן המקום לציין כי קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלת אופן התפצלות הסכום עליו הוסכם. לטענת התובע, סוכם כי עבור הטיפול מול המעביד ישלם לנתבעת 20,000 ₪ ועבור הטיפול במציאת מקום עבודה חדש ישלם לה 40,000 ₪ ואילו לטענת הנתבעת, סוכם כי ישלם לה 30,000 ₪ עבור כל אחד מהטיפולים.

2.לטענת התובע, הוא שילם לנתבעת ביום 15/10/14 סכום של 30,000 ₪ במזומן ולתשלום היתרה נתן לה שני צ'קים דחויים על סך 15,000 ₪ כל אחד. בשלב מסוים, לאחר שקיבל מכתב פיטורים מהמעביד (מכתב הפיטורים הוא מיום 10/3/15) ובטרם מצאה הנתבעת לתובע מקום עבודה חדש, הודיעה לו הנתבעת כי היא מפסיקה את ההתקשרות ביניהם, החזירה לו את שני הצ'קים הדחויים אולם סירבה להחזיר לו את ה- 30,000 ₪ שקיבלה ממנו במזומן, בטענה כי סכום זה מגיע לה תמורת הטיפול מול המעביד.

עוד טוען התובע כי "מאחר והגב' קטי (היא הנתבעת – מ.א.) לא עמדה בהתחייבותה להשיג לי מכתב פיטורים והמלצה", עליה להחזיר לו את הסכום של 30,000 ₪. לכן הוא הגיש את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו את הסך של 30,000 ₪.

3.לטענת הנתבעת, היא קיימה את כל התחייבויותיה בכל הקשור לטיפול מול המעביד. במסגרת טיפול זה היא ביצעה שורה של פעולות, כמפורט בסעיפים 3.7, 3.12, 3.13, 3.14, 3.15 ו- 3.16 לכתב ההגנה. עוד טוענת הנתבעת, כי ביצעה גם פעולות בקשר לטיפול במציאת מקום עבודה חדש, כמפורט בסעיפים 3.8 ו- 3.18 לכתב ההגנה, אולם בסופו של דבר הפסיקה את הטיפול לאור ההססנות המוגזמת שגילה התובע, הססנות שהביאה אותה לכלל מסקנה כי הוא אינו מעוניין בהמשך הקשר החוזי ביניהם ולכן שלחה לו ביום 1/6/15 את המכתב שכותרתו "הפסקת התקשרות לבקשתך", שהעתקו צורף לכתב התביעה, והחזירה לו את 2 הצ'קים הדחויים.

לכן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

4.ראוי לציין כי לכתב ההגנה צירפה הנתבעת טיוטת "הסכם התקשרות" שהוכנה על ידה, המשקפת, לטענתה, את מה שסוכם בינה לבין התובע. לטענתה, התובע, אשר הסכים לכל האמור בהסכם, התחמק מלחתום עליו בטענה כי יש לו אמון מלא בנתבעת ולכן לא צריך הסכם.

בישיבת יום 18/10/15 נשאל התובע אם התנאים המפורטים בטיוטת ההסכם משקפים את מה שסוכם ביניהם. מתשובתו (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 6 – 9), ניתן להבין כי ככל שהדבר נוגע לסכסוך נשוא התביעה, הוא חולק רק על האמור בסעיף 9, בדבר אופן התפצלות התשלום, שכן לטענתו סוכם, כאמור, כי עבור הטיפול מול המעביד הוא ישלם לנתבעת 20,000 ₪ ועבור מציאת מקום עבודה חדש הוא ישלם 40,000 ₪.