ת"ק 28941-02-16 בוהדנה נ' לוי ואח'

בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 3/7/16 לאור כי התובעת לא הגיעה לדיון במועד.

על בקשה לביטול פס"ד לעמוד בשני מבחנים. הטעם למחדל ועילת התביעה . הטעם השני הוא העיקר והראשון טפל לו [יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי, 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)]. גם טעם בדוחק מספיק (עניין ראש).

התובעת הגישה נגד הנתבעים תביעה לדמי תיווך. התובעת ובעלה שהוא ביצע בפועל את פעולת התיווך הגיעו לדיון באיחור ביום 3/7/16 . מועד הדיון הוקדם משעה 12:00 לשעה 09:00. התובעת ובעלה התייצבו באולם בסמוך לשעה 11:00. נטען כי לא התקבל אישור מסירה לגבי ההקדמה לשעה 09:00 .

אישור המסירה של התובעת לדיון בשעה 12:00 נמסר ואילו לגבי ההודעה על ההקדמה נרשם על אישור המסירה כי איש לא נמצא בבית. הנתבעים עותרים שלא לקבל את הבקשה . מצאתי בטעם שהועלה טעם דחוק לאי ההופעה בשעה 09:00.

מכאן יש לבחון את סיכויי התביעה, שבהעדרם לא יועיל אפילו טעם מבורר למחדל [ בעניין ראש; ע"א 112/76 פיסטול נ' עורפז, פ"ד לא (2) 466 (1977); ע"א 554/72 רופמן נ' בלונסקי, פ"ד כח (1) 434 (1974); ופסק הדין של כב' המשנה לנשיא מ' בן פורת בע"א 393/82 חיים נגד אביוב, פ"ד מא (1) 716 (1987) ]

התביעה בתיק העיקרי היא תביעה לדמי תיווך בעסקה במקרקעין . התובעת טוענת כי הנתבעים פנו אליה לרכישת נכס והם הוחתמו על טופס בקשה לשירותי תיווך. הנתבע מס' 2 טען בכתב ההגנה כי הוא לא חתם על טופס כלשהו ואילו הנתבעת מס' 1 טענה כי חתמה על טופס ללא פרטים בקצה הרחוב בו נמצא הנכס שהם ביקשו לרכוש ותוך הטעיה לגבי הנכס שהמתווך ביקש להציג לנתבעים . התובעת לא צירפה לתיק בשום שלב עותק של הטופס הגם שתנאי לחיוב בדמי תיווך הוא החתימה על בקשה לשירותי תיווך (סעיף 9(א) לחוק מתווכים במקרקעין, תשנ"ו- 1996). גם לבקשה לביטול פסק הדין התובעת לא צירפה אסמכתא למרות הטענה בכתב ההגנה. לטענת הנתבעת מס' 1 התביעה לדמי תיווך היא לגבי נכס שהיא הכירה ללא קשר למתווך. סוגיה שצריכה בירור עובדתי ושמיעת ראיות.

די בכך בשלב זה כדי לבטל את פסק הדין חלקית נגד הנתבעת מס' 1 בלבד .

פסק הדין לגבי הנתבעת מס' 1 מבוטל. פסק הדין לגבי הנתבע מס' 2 אינו מבוטל בהעדר ראיה שהיא מהותית שהוא הזמין את שירותי התיווך.

נקבע מחדש לשמיעת הוכחות ליום 31/10/16 בשעה 10:00.