איינפלד נ' לי-שקד ואח'

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל המסקנה כי אין מדובר בבקשה לתיקון פרוטוקול כהגדרתה בדין, אלא באי הבנה, אשר תובהר שוב להלן בהחלטתי זו, הגם שהדברים הובהרו היטב בדיון מיום 30/7/17 וניכר היה כי הצדדים הבינו את הנאמר.

במסגרת הדיון שנערך ביום 30/7/17, הוסבר לצדדים, כי מהסכום אשר ייפסק לתובעת בתיק זה, יקוזז כל סכום אשר יפסק לתובעת בתיק 28788-01-17.

מאחר ובתיק 28788-01-17, פסקתי כי היזם הנתבע, ישלם לתובעת סך של - 18,000 ש"ח הרי שיש לקזז את הסך הנ"ל - מהסכום שפסקתי בתיק זה, בסך של - 22,000 ₪ (הסכומים הנ"ל הם ללא הוצאות משפט).

תוצאת הדברים היא, כי על הנתבעות לשלם לתובעת סך של - 4,000 ₪, זאת בתוספת 300 ש"ח בגין הוצאות משפט שהוא אכן סכום הנע בין 3,000 ₪ לבין 5,000 ₪ וככל הנראה זהו המקור לאי ההבנה דבר אשר הוסבר לצדדים, גם במסגרת הדיון אשר נערך מחוץ לפרוטוקול וניתן כתחשיב אריתמטי, אשר הוצג לצדדים כאפשרות, במסגרת הפסיקה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984.

כעולה מהצעת בית המשפט, אשר נרשמה לפרוטוקול, הוצע והוסכם כי הנתבעות תשלמנה לנתבעת סכום הנע בין 22,000 לבין 24,000 ולכך נתנו כל הצדדים את הסכמתם.

עוד הוסבר לנתבעות בתיק זה –והדברים נכתבו מפורשות בהצעת בית המשפט, בפרוטוקול הדיון מיום 30/7/17, כי ככל שהנתבעות סבורות כי יש לגלגל את האשם על היזם אשר נתבע בתיק 28788-01-17, הרי שפנויה להן הדרך לתבוע אותו בגין ההפרש שעליהן לשלם לתובעת בתיק זה. דברים אלה נאמרו אף נכתבו במפורש בזו הלשון:

"מובהר לנתבעות כי אין באמור כדי למנוע מהם לשוב ולחזור אל היזם בגין הנזקים שנגרמו להם ככל שיוכיחו את תביעתם בערכאות המתאימות".