עליזה נ' זיאדאת

פסק הדין ניתן בהמשך לדיון אשר הסתיים זה עתה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי התובעת לא עמדה בנטל הוכחת תביעתה.

הנתבע היה רואה החשבון של בעלה ז"ל של התובעת, והגיש מאז שנות התשעים דוחות שנתיים עבורו.

התובעת טענה כי הנתבע לא פעל להוספת בתם לתיק המע"מ ולא פעל מול רשות מיסוי המקרקעין והמוסד לביטוח לאומי. עוד טענה כי הנתבע לא הגיש את הדו"ח של שנת 2015 בזמן.

הנתבע טען כי הוא מספק חבילות שירותים וכי בעלה ז"ל של התובעת, התקשר עמו אך ורק לצורך הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה. לדבריו, התובעת תבעה אותו בגין שירותים שלא היה אמור לספק ושלא קיבל תשלום בגינם. באשר לטענה בדבר איחור בהגשת הדו"ח של שנת 2015, טען הנתבע כי הדו"ח הוגש במסגרת הזמן שנקבע על ידי רשות המסים.

עיון במסכמים אשר צרפה התובעת מלמד כי במשך השנים שילם בעלה סכום כמעט אחיד בגין הגשת הדו"ח השנתי . כך גם הקבלת אשר הוגשה בגין תשלום עבור שנת 2015 ( ת/5) בסכום של 950 ₪. סכום הקבלה מלמד כי הנתבעת שילמה עבור הדו"ח השנתי בלבד כפי שהיה נהוג במשך שנים ( מתחילת שנות התשעים) ולא שילמה בגין שירותים נוספים.

התובעת לא הוכיחה כי התקשרה עם הנתבע בעסקה למתן שירותים נוספים וזאת משלא הוצגה קבלה אשר מלמדת על התקשרות עם הנתבע לעניין תיק המע"מ.

בנוסף, התובעת תבעה את הנתבע בגין אי המצאת מסמכים מהמוסד לביטוח לאומי ולא ברור מהו מקור חובת הנתבע להמציא לתובעת מסמכים מהמל"ל.

כך גם תבעה התובעת את הנתבע לעניין, על המצאת אישור לא מתאים למיסוי מקרקעין ועילת התביעה בעניין זה לא ברורה כלל. לא ברור מהם המסמכים אשר התבקשו על ידי רשות מיסוי המקרקעין ואם התבקשו מסמכים אחרים שהתובעת לא המציאה.