ת"ק 28663-12-14 בטסטיני נ' אליזרוב

1.התובעים היו בזמן הרלוונטי לתביעה בעלי דירת-מגורים ברח' התירוש בזכרון יעקב בקומת קרקע.

2.ביום 2/12/14, לאחר שהם פרסמו מודעה על מכירת הדירה, נערך זכרון דברים בינם לבין הנתבעת בקשר למכירת הדירה.

זכרון הדברים נערך במשרדו של עורך דין, שלטענת הנתבעת מייצג את התובעים, ונאמר בזכרון הדברים שהמוכרים מתחייבים למסור את החזקה בנכס ובמתקניו במצבו הנוכחי בתוך 8 חודשים, כאשר מחיר המכירה הוא 950,000 ₪.

בסעיף 5 לזכרון הדברים נקבע פיצוי של 95,000 ש"ח, פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק.

בסעיף 6 להסכם נקבע כי הצדדים יחתמו על הסכם מכר סופי בתוך 14 יום, והעסקה מותנית בחתימת הסכם מכר סופי באותם תנאים של זכרון הדברים.

3.התובעים טוענים שלאחר חתימת זכרון הדברים, התקשרה אליהם הנתבעת, הודיעה שאין באפשרותה לשלם את הסכום המוסכם בתקופה הקבועה, ביקשה לדחות את התשלום, ובסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל תוך שהם הפסידו קונים פוטנציאליים אחרים.

4.הנתבעת בכתב הגנתה טוענת שהתובעים רימו אותה, הבטיחו לה ששטח הבית הוא 72 מ"ר, אבל השטח הוא רק 64 מ"ר, כך שחלק מהבניה לא חוקית, ובמיוחד הם הטעו אותה בכך שלבית במצבו כפי שהוא צמודה חצר מגודרת שנראית כאילו היא בחזקתם הבלעדית של התובעים, אך למעשה היא שייכת לכל בעלי הבית המשותף. כלומר התובעים הם פולשים לאותה חצר, או לפחות עושים בה שימוש בלעדי באופן לא חוקי.

5.בדיון שהתקיים בפני, השמיעה הנתבעת הקלטה של התובעת המאשרת שמכרה את הנכס לאחרים כנגד 980,000 ₪. כלומר לא הפסידה מאומה.

בדיון טענה התובעת כי מכרה את הנכס בסכום של 960,000 ₪, ובכל אופן ברור שהיא מכרה אותו ביותר מהסכום שאותו התחייבה הנתבעת לשלם לה, כך שהיא לא הפסידה מאומה.

6.ספק אם לאותו זכרון דברים יש תוקף חוקי מקום שבסופו של דבר לא נחתם חוזה מחייב (וזאת לאור הוראת סעיף 6 לאותו זכרון דברים) וככל הנראה תוקפו מוגבל רק למצב שבו אחד הצדדים סירב שלא כדין לחתום חוזה מכר.