פיקורני נ' אגבאריה ואח'

בפני תביעה קטנה לתשלום סך של 6,594 ש"ח בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לרכב התובעת בעטיה של תאונת דרכים שארעה ביום 9.10.14 בין רכב שהיה בבעלות התובעת, רכב מסוג פולקסווגן פולו מ.ר 79-956-76, לבין רכב מסוג פיג'ו מ.ר 36-027-57 שננהג על ידי הנתבעת 1 ומבוטח בפוליסת ביטוח אצל הנתבעת 2.

בהתאם לכתב התביעה, הנתבעת 1 לא נתנה לרכב התובעת זכות קדימה בהתאם לתמרור המוצב בנתיב נסיעתה, בעוד שבנתיב נסיעתה של התובעת הופיע אור ירוק ברמזור.

מנגד, טוענות הנתבעות, כי התאונה ארעה בשל רשלנות התובעת אשר סטתה לנתיב נסיעתה של הנתבעת ברשלנות ובחוסר זהירות.

הצדדים הופיעו בפניי ביום 15.5.16 ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות על כלל נספחיהם וכן לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל, אולם בחלקה בלבד וזאת בשל אשם תורם של התובעת לקרות התאונה.

כפי שעולה מהעדויות והתמונות שהוגשו במהלך הדיון, התאונה ארעה בצומת קריית הממשלה בנצרת עלית כאשר התובעת נסעה מכיוון נצרת עילית וחצתה את הצומת בנתיב הנסיעה ישר לכיוון בית אחותה שנמצא בפניה ימינה מדרך הנסיעה לקריית הממשלה, ואילו הנתבעת הגיעה אל הצומת מכיוון טבריה וביקשה לפנות ימינה, באותו כיוון.

התובעת טענה בעדותה, כי היא נסעה למופע אור ירוק ברמזור, חצתה את הצומת ואז הייתה צריכה לפנות ימינה אל הכניסה לבית אחותה. לדבריה : "באתי מכיוון נצרת עילית, יש רמזור, הייתי ראשונה ברמזור, היה ירוק ועברתי את הכביש והייתי צריכה לפנות אצל אחותי, זה רחוב פתוח 68 שנה , אין שם לרחוב" (עמ' 1 ש' 12-14 לפרוטוקול הדיון).

התובעת מוסיפה וטוענת, כי היא הפעילה איתות וכי היא ראתה את רכב הנתבעת 1, אך לא הייתה יכולה לעצור ולכן צפרה לנתבעת על מנת להסב את תשומת ליבה.