ת"ק 28368-02-16 ולטמן נ' שביט

1. לפניי תביעה ע"ס 18,000 ₪.

2. בין הצדדים נחתם ביום 24.3.15 זיכרון דברים בדבר מסירת חנות המצויה ברחוב אוסישקין 49, רמת השרון, שהנתבע היה שוכר בה (נספח א לתביעה; להלן - "החנות" ו - "זכרון הדברים").

3. בזכרון הדברים נקבע כי עבור מסירת החנות - על הציוד בה - ישלם התובע לנתבע 45,000 ₪ בצירוף מע"מ. התובע טוען כי כאשר נכנס לחנות, ביום 26.4.15 התברר לו כי המזגן אינו תקין, כי טכנאי שהזמין בדק אותו, והודיע כי יש להחליפו וכי ביום 14.5.15 התקינו המשכירים מזגן חדש חלופי בעלות של 9,300 ₪.

התובע טוען עוד כי שילם את עלות המזגן, אך בהסכמת המשכירים קיזז סכום זה משכר הדירה. התובע מוסיף וטוען כי נותר ללא מזגן שהיה אמור להיות שלו, כי פנה לנתבע לאחר החלפת המזגן במסרון וביקש את עלות המזגן, אך סורב. התובע עותר לחיוב הנתבע עבור מזגן מפוצל העולה 14,000 וכן לחיובו בהוצאות ועגמת נפש בסך 4,000 ₪ נוספים.

4. הנתבע העלה שלל טענות בכתב ההגנה, ואלו הן בתמצית: התובע בדק את החנות ותכולתה טרם חתימת זיכרון הדברים. כחודש לאחר חתימת זיכרון הדברים חתמו הצדדים על מסמך נוסף, ביום 26.4.15 (נספח ב לכתב ההגנה; הנתבע מציין כי בטעות נכתב תאריך שגוי במסמך זה), שאף בו צוין המזגן, ולא סביר כי במשך חודש ימים לא גילה התובע כי המזגן אינו תקין. כמו כן נטען כי לא נגרם לתובע כל נזק בשל כך שהמשכירים הם אלה שנשאו בעלות מזגן חדש. בנוסף מוכחשת כל תקלה במזגן.

5. דין התביעה להידחות.

6. חזקה על התובע כי בדק את החנות ותכולתה טרם חתימת זיכרון הדברים והמסמך הנוסף , נספח ב' לכתב ההגנה ובכל מקרה היה צריך לעשות כן.

מעבר לכך, אין כל הצהרה במסמכים שנחתמו בין הצדדים בדבר תקינות המזגן או מערכות אחרות.

זאת ועוד, אינני מאמין לגרסת התובע בדבר הקלקול במזגן, שכן עיון בנספח ד' לכתב ההגנה, מסרון ששלח התובע לנתבע ביום 2.6.15, כחודש ומחצה לאחר כניסתו לחנות (לשיטתו), מגלה כי התובע מלין על הטעיה פעילות העסק והפדיון הכספי בשל פעילות החנות.