ת"ק 28279-06-15 יצחק נ' היפר רוזנפלד ש.מ. (2012) בע"מ

התובע רכש מברגה בחנות של הנתבעת. למחרת היום ביקש להחליף את המברגה ולכן הגיע עם המברגה לחנות והודיע לטענתו בקופה הראשית כי הגיע לצורך החלפת המברגה. לדבריו, בקופה הראשית בדקו את תאריך הקנייה על-פי הקבלה שהציג וכן כי לא חסרים חלקים במזוודת המברגה והתובע הופנה לטענתו למחלקה הרלוונטית לצורך החלפת המברגה באחרת. בסופו של דבר החליט שלא להחליף את המברגה שרכש.

לטענתו, עבר ביציאתו מהחנות דרך הקופה הראשית, הודיע כי החליט שלא להחליף את המברגה והיה בדרכו לצאת מהחנות. או אז, בטרם הגיע לפתח היציאה ניגש אליו אחד מעובדי המקום, שהתברר כסגן מנהל החנות וצעק לעברו כי גנב את המברגה וזאת לפני כל העובדים והמבקרים ששהו אותה עת ליד הקופות. זאת ועוד, משסירב התובע תחילה ליתן בידי סגן מנהל החנות את המברגה המשיך לטענתו לצעוק עליו שכך לא מתנהגים בגילו, חזר על קריאתו כי הוא גנב ואיים בהזמנת משטרה. משכך נתן התובע בידי סגן מנהל החנות את המזוודה ולאחר כ- 20 דקות חזר סגן מנהל החנות, החזיר לתובע את המברגה ושילח אותו לדרכו.

אעיר כבר בשלב זה כי גירסתו של התובע לאופן השתלשלות העניינים כפי שהביא בכתב התביעה ובדיון מיום 11/11/15, אינו תואם לדבריו בדיון מיום 21/2/16 שם אישר התובע באמצעות שאלות ששאל את סגן מנהל החנות, מר דניאל כי מסר את המברגה למר דניאל מרצון ולא נזכר שם כלל דבר סירובו (עמ' 8, ש' 10).

לטענת התובע כל אותה עת פקידת הקופה הראשית והשומר בכניסה לא סייעו לתובע ולא התערבו למנוע השפלתו ברבים למרות שידעו לטענתו כי נכנס לחנות עם המברגה שרכש יום קודם לכן.

לטענת התובע משהוטח בו שהוא גנב בפני כ- 60 אנשים ששהו באזור הקופות; ומשחלק מהאנשים אף העירו לו שהתנהגותו אינה הולמת את גילו, חש התובע נרעש, כועס ומושפל. בשל התנהגות זו של סגן מנהל החנות הוגשה תביעה בגין לשון הרע בסך של 15,000 ₪.

עוד טען התובע כי תחילה סירבה הנתבעת לקחת אחריות על קרות המקרה ולאחר דין ודברים קיבל התובע מאת הנתבעת מכתב התנצלות רפה. כן ביקשה הנתבעת לפצותו בשובר של 50 ₪ לרכישה בחנות. לטענת התובע סבר שהנתבעת מעוניינת לפצותו בפיצוי משמעותי יותר ואף טען בכתב התביעה כי סוכם בין הצדדים כי יפוצה בטלוויזיה. בנסיבות אלה סירב לקבל את הפיצוי הכספי שראה בו פיצוי מעליב.

מנגד טענה הנתבעת, כי סגן מנהל החנות, מר דניאל ראה את התובע כשהוא מנסה לצאת מהחנות דרך הכניסה ולא דרך היציאה המקובלת - תוך שהוא עוקף את הגלגל המסתובב שמונע יציאה מאותו מקום. ומשראה את התובע יוצא עם מברגה ביד ביקש סגן מנהל החנות הסבר מהתובע על יציאתו באותו אופן. הנתבעת ביקשה להבהיר שאין בהצגת חשבונית משום ראייה לרכישה של המוצר הספציפי, שהרי לקוח יוכל לצאת עם מספר מוצרים על בסיס אותה חשבונית לכן בדק סגן מנהל החנות במצלמות האבטחה אם התובע אכן נכנס עם המוצר קודם לכן; ומשנבדק הדבר, חזר סגן מנהל החנות אל התובע שהמתין בישיבה בכניסה, התנצל בפניו והחזיר לו את המברגה.

סגן מנהל החנות הכחיש כי כינה את התובע 'גנב', טען כי חילופי דברים לא התנהלו בצעקות וכי חילופי הדברים היו ממילא ליד דלת הכניסה, כך שלא היו במקום אנשים נוספים.

עוד טוענת הנתבעת כי מעולם לא הובטח לתובע פיצוי, למרות שהתובע ורעייתו הגיעו לחנות מספר פעמים כדי לבקש פיצוי. הנתבעת מכחישה כי הובטחה לתובע טלוויזיה. הנתבעת אישרה כי ביקשה לפצות את התובע לפנים משורת הדין בשובר קנייה בחנות וזאת בשווי של 100 ₪.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה אם הוטחה בתובע האמירה כי הוא 'גנב'; ובשאלה אם נאמרו הדברים בפני לקוחות ועובדים שהיו אותה עת בחנות. לעניין השאלה האחרונה חלוקים הצדדים אם הדברים, ככל שנאמרו, נאמרו ליד הקופות שם היו אנשים נוספים או ליד עמדת השומר בכניסה לחנות, שם לא היו אנשים נוספים, למעט השומר.