ת"ק 28268-08-16 כהן נ' אימס ואח'

1.מונחת לפניי תביעה כספית על סך של 9560 ₪ לתשלום דמי שכירות שלא שולמו לתובעת עקב עזיבתה של הנתבעת 2 את הדירה שבבעלותה של התובעת בטרם סיום חוזה השכירות וכן עבור נזקים שנגרמו לכאורה לדירה, חשבון מים שטרם שולם, הוצאות משפט ועוגמת נפש. נתבעת 1 הינה אמה של הנתבעת 2 אשר שימשה לה ערבה לקיום חוזה השכירות.

2.בתאריך 18.6.2015 נחתם חוזה שכירות בין התובעת לבין הנתבעות למשך שנה, לאחר שנתבעת 2 (להלן: הנתבעת) המשיכה להתגורר באותה הדירה, אותה השכירה עוד שנה קודם לכן. על פי הנטען, הוסכם בין הצדדים במסגרת חוזה השכירות כי במידה שהנתבעת חפצה לסיים את השכירות בדירה, עליה להודיע מראש לתובעת, אולם זו עזבה את הדירה ללא הודעה מראש, תוך הותרת נזקים רבים, ובכלל זה "קירות מלוכלכים המקושקשים בציורים, נזקים לאינסטלציה, לברזים ולדלת הכניסה". על כן, פנתה התובעת לנתבעות לתשלום עבור הנזקים. הנתבעת אכן גילתה נכונות לשלם סכום חלקי, אותו ניאותה התובעת לקבל, אולם הראשונה חזרה בה לאחר יומיים.

בדיון שלפניי הוסיפה התובעת וציינה כי לפי החוזה יש סעיף הדדיות לפיו על כל צד להודיע על כוונה להביא לידי סיום חוזה השכירות תוך מתן הודעה של חודשיים מראש ואילו הנתבעת הודיעה בהתראה של יום מראש. השוכרים החלופיים שסיפקה לא היו מתאימים הואיל ולא היו להם ערבויות ובטחונות, כפי שנדרש אף בחוזה עמה. התובעת פנתה לנתבעת 1 אשר כאמור שימשה כערבה לבתה וזו שלחה לה את התשלום באמצעות שליח, אולם הנתבעת דאגה לקחת את הכסף לעצמה, כך שלא הגיע ליעדו כמתוכנן.

3.הנתבעת מנגד, טוענת כי יש לדחות את התביעה נגדה. לא עלה בידה להגיש כתב הגנה, הגם שדבר התביעה היה ידוע לה, הואיל ולדבריה "יש לנו הרבה דברים להתעסק בהם. היינו ושכחנו" (ראו שורה 16, בעמ' 1 לפרוטוקול הדיון). לגופו של עניין, טענה כי הודיעה לתובעת שבוע מראש על עזיבתה. היא סיפקה לתובעת שלושה שוכרים חלופיים אולם זו דחתה אותם אחד לאחד ללא טעם סביר.

אין חולק בין הצדדים כי ביום 10.3.2016 נכנס דייר חדש תחתיה. התובעת לא דורשת תשלום מעבר לתאריך זה.

4.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתב התביעה על צורפותיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, אולם באופן חלקי.

על פי חוזה השכירות, דמי השכירות שנקבעו לתשלום מידי חודש הם על סך של 3200 ₪, אותם יש לשלם מראש עבור כל חודש שכירות.

בסעיף 8(א) לחוזה הובהר כי אם השוכר יפנה את הדירה לפני תום התקופה הקצובה, הלה יהא חייב לשלם את דמי השכירות עד סוף התקופה הקצובה ולא יהיה זכאי לקבל מהמשכיר כל סכום מתוך דמי השכירות המוסכמים עד סוף התקופה הקצובה. עם זאת, ס"ק (ב) מסייג את האמור באומרו כי כל אחד מהצדדים יהא רשאי להביא הסכם זה לכלל סיום "ובלבד שימסור הודעה מוקדמת מראש ובכתב לצד השני.. יום מראש".

5.עיקר המחלוקת בין הצדדים הוא בנוגע להודעה המוקדמת שמסרה הנתבעת לתובעת ביחס לרצונה לעזוב. לפי גישת התובעת, היה מוסכם בין הצדדים כי עליה להודיע חודשיים מראש. לשיטתה של הנתבעת, די בהודעה מוקדמת בת יום, כפי שלטענתה מצוין בחוזה השכירות, ובכך לפטור אותה מהמשך תשלום דמי השכירות.