ת"ק 28236-08-15 קרני ואח' נ' ברנר ואח'

בפניי תביעת התובעים בהליך של תביעה קטנה שהוגשה בגין תשלום דמי שכירות ביתר.

1. התובעים שכרו מאת הנתבעים דירת מגורים. הדירה ממוקמת בקומה הראשונה בבית מגורים שבבעלות הנתבעים. הנתבעים, שהם בעלי הבית, מתגוררים בקומה השנייה מעל דירת התובעים.

   תקופת השכירות שסוכמה הייתה מ-01/06/14 ועד 30/05/15 (להלן: תקופת השכירות).

2. במהלך חודש ינואר 2015 עלו היחסים בין הצדדים על שרטון וזאת בעקבות ויכוח בין השוכרים לבעלי הבית בדבר חלקם של השוכרים בתחזוקת הגינה והוצאות החשמל המשותפות. לטענת התובעים הוסכם שהתובעים יהיו רשאים לפנות את המושכר לפני תום חוזה השכירות וזאת בתנאי שתינתן הודעה מוקדמת של 30 יום. ביום 20/02/15 הודיעו התובעים לנתבעים שמצאו דירה חלופית וביקשו לראות ביום זה המועד הקובע לתחילת ההודעה מראש של 30 הימים כמסוכם. לטענת התובעים ביום 20/03/15 פינו את הדירה.

   לטענתם התובעים, למרות שהוחזרו להם שיקים עתידיים ושטרות ערבות, לא הסכימו הנתבעים להשיב להם סכום של 1,400 בגין יתרת התקופה בחודש מרץ (21/3/15 עד 31/3/15) בגינה כבר ניתן תשלום בידי הנתבעים.

3. מנגד טוענים הנתבעים, שמאחר שחוזה שכירות אינו חוזה "יומי" אלא חוזה "חודשי", הרי שמשעזבו התובעים לפני תום חודש שכירות, הם אינם זכאים לכל החזר בגין יתרת הימים הלא מנוצלים בתוך אותו חודש.

   בנוסף טענו הנתבעים לזכאותם לתבוע מאת השוכרים תשלומים בגין מלוא תקופת השכירות שהוחזרו לתובעים, הוצאות בגין שטחים משותפים וכן תשלום בגין הוצאות תיקונים בדירה בגין נזק שנגרם לדירה.

   על פי הוראות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.