ת"ק 2813-10-15 נייגס נ' חברת דיל רכב ואח'

התובע רכש מאת הנתבעים רכב מסוג יונדאי גטס. לטענת התובע, הנתבעים לא גילו את האמת על הרכב, וגבו ממנו סכום מופרז עבור הרכב. לטענת הנתבעים מדובר בתביעה מופרכת שיש לדחות.

ממסמכים שצורפו לתיק בית המשפט ומעדויות בעלי הדין עולה התמונה כדלקמן:

1) ביום 21.9.14 ביצע התובע 2 עסקאות רכב עם הנתבעים. האחת, רכישת רכב מסוג יונדאי גטס שנת ייצור 2008 בסך 19,000 ₪ ומכירת רכב מסוג מיצובישי לנסר משנת ייצור 1997 בסך 500 ₪. לאחר קיזוז שווי המיצובישי מסר התובע לנתבעים שיק על הסך 18,500 ₪ שמועד פרעונו ביום 21.9.14. הבעלות ברכב נרשמה על שם חמיו של התובע, מר רובינסקי שמואל.

2) בזכרון הדברים עליו חתמו הצדדים נרשם שהקונה מצהיר שרכש את המכונית לאחר שבדק אותה, על הקונה לבדוק את העבר של הרכב במשרד הרישוי, הקונה קונה את הרכב AS IS במצבו הנוכחי וללא אחריות. בכתב יד נרשם שהרכב עבר 125,000 ק"מ וכי הרכב היה בעבר בבעלות חברת השכרה. הפרטים בזכרון הדברים מראים שלתובע ניתן כל המידע עבור הרכב.

3) ממחירון יצחק לוי לחודש ספטמבר עולה ששווי הרכב היה בסך 29,000 ₪. מאחר והרכב היה בעבר בבעלות חברת השכרה, יש להוריד ממחירו 22%. בגין מספר הק"מ שגמא הרכב אין להפחית כל סכום שהוא משווי הרכב. בגין העובדה שלרכב היו בעבר 4 בעלים יש להפחית 4%. דהיינו יש להפחית מהסך 29,000 ₪ 26%, ושווי הרכב בעת מכירת היה 21,460 ₪.

מכל האמור לעיל עולה שהתובע רכש את הרכב במחיר הנמוך ממחיר המחירון, כל המידע שניתן לו על ידי הנתבעים היה נכון, והרכב נמכר ללא אחריות.

בנסיבות אלו אני דוחה את התביעה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעים את הוצאות המשפט בסך 250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ו, 02 מאי 2016, בהעדר הצדדים.