ת"ק 28060-09-16 רינגוולד נ' טשרניחובסקי ואח'

רכבו של התובע נפגע מפגיעת רכב אחר, הנהוג על ידי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"). כאמור בכתב ההגנה, אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת אחראית לאירוע אולם לטענת הנתבעות, הוצעה הצעת פשרה לתובע והוא נדרש להעביר מסמכים נוספים לצורך ביצוע התשלום, אולם הוא לא עשה זאת ולכן לא קיבל פיצוי. במהלך הדיון מסר התובע כי ביקש למסור טופס למבטחת באמצעות המייל אולם דרשו ממנו לשלוח מקור ועל כן לא הועבר הטופס הנדרש.

במהלך הדיון הצהיר נציג הנתבעת 2 (להלן: "המבטחת") כי "מבחינתנו אין בעיה לשלם לתובע את נזקיו הישירים" (ע' 2 שורה 2). לנוכח האמור, הן בכתב ההגנה והן בפרוטוקול, אינני מקבלת את טענת נציג המבטחת בדיון בדבר ניתוק הקשר הסיבתי בין התאונה לנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי מטעם התובע.

לאחר שעיינתי בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה, ולאחר שהתובע הצהיר כי לא היו ברכב נזקים קודמים או מאוחרים לתאונה (ע' 2 שורות 5 ו- 14), אני קובע כי התובע זכאי לפיצוי בגין הנזקים הישירים שהוכחו.

אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

1. עלות תיקון הרכב על פי חוות דעת השמאי בסך 3,335 ₪.

אינני פוסק לטובת התובע את הפיצוי המוערך על ידי השמאי בגין ירידת הערך שכן מדובר ברכב משנת ייצור 2009. מדובר ברכב ישן יחסית שאין מקום לפסוק בגינו פיצוי על ירידת ערך, בהעדר אפשרות לקשור באופן ישיר בין מחיר הרכב למכירה בשוק חופשי לבין ירידה כלשהי שהיא תוצאה של התאונה נושא התביעה.

2. החזר עלות שכרו של השמאי בסך 666 ₪.

3. הוצאות משפט בסך של 500 ₪ .

הפיצוי ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.