ת"ק 28017-02-16 פראחין נ' אלקרינאוי

מונחת בפניי בקשה שנייה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 4.4.16, בהעדר הנתבע.

בבקשה הראשונה שהגיש המבקש ביום 8.9.16 לא העלה המבקש כל טענה ביחס לסיבת העדרו מהדיון, כמו גם בנוגע לסיכויי הצלחתו בתיק העיקרי, אילו יבוטל פסק הדין.

נוכח האמור, בהחלטתי העוקבת מאותו היום הוריתי על דחיית הבקשה.

בבקשה נוספת שהגיש המבקש ביום 21.9.16, טען הלה כי לא קיבל את ההזמנה לדיון, וכי לגופו של עניין המשיב הוא אשר הפר את הסכם השכירות שנכרת בין הצדדים, ובין היתר, לא שילם את חוב המים והחשמל שנצבר בגין פרק הזמן בו שהה במושכר.

בתגובת המשיב מיום 13.10.16 נטען כי המבקש לא הוכיח את הסיבה אשר גרמה למחדלו להתייצב לדיון, וכי לגופו של עניין "אין כל שחר לטענותיו".

בתשובת המבקש לתגובת המשיב שהוגשה היום, טען המבקש כי הוא חוזר על טענותיו, וכי "אבקש לקבל הזדמנות להסביר ולהוכיח את טענתי", ועם זאת, צירף הסכמתו "לשלם 300 ₪ בגין יום עבודה של התובע, ככל שעבד".

דיון

המבחנים לצורך ביטול פסק דין הינם, האם הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד, האם הראה המבקש טעמים ראויים שהצדיקו העדר התייצבותו לדיון, והאם הועלו טענות ראויות לבירור לגופו של עניין, כאשר בשלב זה אין מדקדקים בבדיקת הטענות, או בדרכי הוכחתן, בפרט בהינתן העובדה כי זכות הגישה לערכאות הינה בבחינת זכות יסוד.

תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, קובעת כי בקשה לביטול החלטה שניתנה שלא בפני בעל דין תוגש תוך 7 ימים מיום שהומצאה לבעל הדין ההחלטה.