ת"ק 27973-09-14 כהן ואח' נ' שמידט

התובעת מס' 1 קנתה בחנות הנתבעת ביום 13/1/14 מכונת סריגה ואביזרים נלווים, וסיפרה כי ביקשה לפתוח עסק ביתי קטן לעיצוב וסריגה. התובעת ביקשה מהנתבעת מכונת סריגה עם אפשרות לסריגת תחרה וכרטיסי דוגמאות לסריגה במכונה.

התובעת טוענת כי הנתבעת מכרה לה מכונת סריגה לחוט עבה ואמרה שעל מנת לסרוג תחרה יהיה עליה לקנות בנוסף "מזחלת תחרה" בעלות 2,500 ₪. התובעת ביקשה לקנות את ה"מזחלת" בעתיד. התובעת התחילה לעבוד עם המכונה, לא הצליחה להפעיל את הכרטיסים בחוברת, פנתה לנתבעת טלפונית ולחנות, אך הנתבעת לא הצליחה לעזור לה והציעה לה לנסות לבד.

לאחר מספר חודשים ביקשה הנתבעת לקנות את "מזחלת התחרה", ואז הופתעה לשמוע כי אין בכלל "מזחלת תחרה" המתאימה למכונה זו.

לאור המרחק בין ביתה של התובעת, בשוהם, לבין חנות הנתבעת בחיפה, שהיא החנות היחידה בארץ למכונות סריגה, ניסתה התובעת להפעיל את המכונה אך לבסוף הגיעה למסקנה כי לאור אי התאמת המכונה למבוקש על ידה הפעלתה תהיה מסורבלת וקשה ותגזול זמן רב עבור ייצור כל סריג, בעוד שלו היתה המכונה מתאימה היה הדבר מתבצע בקלות ובמהירות.

הנתבעת לא הסכימה לביטול העסקה, אלא רק להחזרת המכונה כמשומשת ורכישת מכונה אחרת בתוספת תשלום. התובעת עותרת לביטול העסקה, השבת הכספים ששלמה, ופיצוי בגין הנסיעות, כולל ימי עבודה של התובעת 2, אמה, שהתלוותה אליה, ואובדן מקור פרנסה, עוגמת נפש וטרטורים. לפי הקבלות, שצורפו לכתב התביעה, עלות המכונה היתה 5,750 ₪ ועלות האביזרים הנלווים 1,050 ₪. התובעות טוענות כי עלות האביזרים הנלווים הינה 1,700 ₪, אך ללא בסיס. סכום התביעה מגיע ל-24,160 ₪.

הנתבעת התגוננה וטענה כי התובעת רכשה את המכונה לאחר שהוצגו לה כל המכונות הקיימות בחנות, ניתן לה ולאמה הסבר מפורט של כשעתיים, וניתנה לה אפשרות להתנסות בהן. הנתבעת טוענת כי המכונה תקינה וכי התובעות מבקשות לבטל את העסקה, חצי שנה אחרי ביצועה, לאחר שהבינו כי לא יצליחו להפוך את הסריגה למקור פרנסה רווחי, בהעדר מיומנות. הנתבעת טוענת כי למי מהתובעות לא היה כל נסיון בסריגה במכונה, והן לא ידעו מה הן מבקשות לסרוג, והנתבעת שוללת את טענת התובעת לפיה ביקשה במיוחד סריגת תחרה. הנתבעת שוללת את הטענה להטעיה או מכירת המכונה שנמכרה דווקא, ותומכת זאת בכך שלו היתה מוכרת לנתבעת את המכונה לחוט דק היתה מרוויחה יותר שכן בעתיד היתה התובעת רוכשת גם "מזחלת תחרה" בעלות נוספת. הנתבעת טוענת כי כל האביזרים הנלווים שרכשו התובעות מתאימים לכל המכונות וכי במכונה שנרכשה ניתן לסרוג דוגמאות מגוונות. הנתבעת מסכמת כי כדי לסרוג במכונת סריגה יש ללמוד במכון מוכר, ובמיוחד אם מבקשים להפוך את הסריגה למקור פרנסה. הנתבעת טוענת כי אין בסיס לטענת התובעות כאילו לו היתה קונה מכונה אחרת היתה מצליחה להקים עסק משגשג. הנתבעת מסכמת כי באין פגם במכונה ובאין הטעיה, אלא רק טעות בכדאיות העסקה, אין הצדקה לביטול העסקה.

בדיון לפניי העידו התובעות וגב' ילנה שמידט מנהלת החנות, בתה של הנתבעת. גם הנתבעת התייצבה.

התובעת אישרה כי לא היה לה כל נסיון בסריגה במכונה, והיא התחילה לקחת שיעורים רק בחודש מרץ 2014. התובעת טענה כי פנתה לנתבעת כבר אחרי שבועיים בטענה כי אינה מצליחה להפעיל את הכרטיסים וכי גם הנתבעת לא הצליחה לעשות זאת ולאחר מכן זנחה את הכרטיסים ולמדה במשך שלושה חודשים סריגה על המכונה בשיעורים פרטיים. התובעת חזרה על טענותיה בעניין מזחלת התחרה, ובעניין אי ההתאמה של החוברת למכונה.

התובעת טענה כי המורה הפרטית, אצלה למדה התפלאה שנמכרה לה חוברת שאינה מתאימה למכונה, והתובעת הציגה את מפרט המכונה מהאינטרנט (ת/2) ואת הפרסום אודות החוברת (ת/1) וטענה כי החוברת מיועדת ל-24 תפרים והמכונה והכרטיסים ל-12 תפרים.