ת"ק 27809-12-15 לוי נ' למברג ואח'

רקע

1.לפניי, תביעה שעניינה פסיקת פיצויים בגין נזקים ישרים ועקיפים שנגרמו כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 04/06/15 בשעה 15:00 ברחוב הלפיד בפתח תקווה. הנזקים הנטענים הם בסך כולל של 9,874 ₪ על פי הפירוט כדלקמן: עלות תיקון הנזק ברכב בסך של 8,430 ₪, החזר שכר טרחת שמאי בסך של 702 ₪ והוצאות, ובזבוז זמן בסך של 500 ₪. לכתב התביעה צורפו חוו"ד שמאי , בצירוף תמונות רכבו של התובע.

טענות התובע

2.במועד התאונה, נהג התובע במכוניתו ועמד ברחוב הלפיד בצד ימין של הדרך ליד מפעל "מרזבית". בהמתנה לחניה שתתפנה מול "מרזבית". התובע היה בעצירה מוחלטת במשך כ-5 דקות בצמוד למפרץ של החניות, ללא הפרעה לתנועה מכיוון שיש 2 נתיבים שנוסעים ישר.

כאשר פנס האיתות הימני דולק מכיוון שהתובע רצה לעלות למפרץ. פתאום הרגיש התובע חבטה עזה בחלק האחורי השמאלי של רכבו וכשיצא מרכבו ראה שהכנף ימנית קדמית של רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") פגע בפגוש אחורי שמאלי של רכב התובע.

לאחר התאונה, פנה התובע לנתבע שטען כלפיו כי התאונה קרתה בגלל שהתובע נסע אחורנית ופגע ברכב הנתבעים. בתגובה לטענה זו השיב התובע כי עמד עם רכבו וכדי לקבל מכה כה חזקה עליו להיות טייס.

טענות הנתבעים

3.הנתבע נסע ברכבו מיצובישי מגנום 4*4, ברחוב הלפיד בירידה כשלפתע הבחין ברכבו של התובע מסוג מיצובישי לנסר כשהוא עומד באמצע הכביש וחוסם אותו. הכביש צר מכיוון שמשני צידי הכביש חונות מכוניות, לא הייתה שום אפשרות לעבור בכביש. לכן, הנתבע נעצר 4.5 מטר מאחורי רכבו של התובע. הנתבע המתין כדקה, והתובע שנסע אחורנית כדי להיכנס לחניה פנויה בצד שמאל של הכביש, נכנס ברכבו של הנתבע. לא הייתה שום אפשרות לצפור לתובע, התאונה קרתה 20 מטר אחורה ממה שטוען התובע.

דיון והכרעה

4.כידוע על התובע החובה להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נז (4)981(2003).

5.התקיים לפני דיון בו העידו הנהגים: התובע מר אמנון לוי והנתבע מר נועם למברג . כמו כן, השתתף בדיון עובד הנתבעת מר משה פרידמן. הצדדים הצהירו בדיון, כי אין להם עדים לתאונה מלבדם. לפיכך, מחדל זה נזקף לחובתם של שני הצדדים ואין בו כדי לכרסם באמינות גרסתו של מי מן הצדדים.

6.כפי שעולה מטענות הצדדים, מהעדויות שנשמעו ומהמסמכים שצורפו, עומדים אנו בפני מקרה של "גרסה מול גרסה". כל צד העלה את גרסתו לתאונה כאשר לא הובא כל עד חיצוני, ניטראלי, אשר יוכל להטות את הכף. כל אחד מהצדדים טען, כי מיקום הנזקים וצורתם תומכים בגרסתו. כאמור לעיל, הצדדים חלוקים באשר לאופן התרחשות התאונה ומקום התאונה, כאשר כל אחד מהם סבור כי האחריות לתאונה ולנזקים שנגרמו בעטייה, מוטלת על הצד שכנגד.

7.לאחר שמיעת עדויות הנהגים, ולאחר שהעדים הדגימו בפניי את קרות התאונה באמצעות מכוניות צעצוע ולאחר עיון בכתבי הטענות, נחה דעתי כי יש לקבל את גרסת הנתבע שאמינה בעיני ועדיפה על פני גרסת התובע.