ת"ק 27743-02-17 אלשייך ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבי הצדדים בתאונת דרכים מיום 24.10.2016.

לטענת התובעת בתביעה העיקרית היא נכנסה לכיכר מרחוב מורדי הגטאות בשיכון המזרח בראשון לציון כאשר הכיכר ריקה. עם נסיעתה וכאשר הגיעה כמעט למחצית היקף הכיכר הגיח לפתע הנתבע 2 רכוב על אופנוע, פגע ברכבה בצדו השמאלי קדמי וגרם לנזקים כפי שמופיעים בדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה.

הנתבע 2, שרכב על האופנוע הכחיש את המיוחס לו בכתב התביעה העיקרית וטען כי הוא נכנס לכיכר קודם לרכב התובעת מרחוב שדרות יעקב מצפון לדרום. הנתבע 2 נסע בתוך מעגל התנועה כאשר התובעת הגיחה מימין מרחוב מורדי הגטאות ללא כל התרעה מוקדמת וללא מתן זכות קדימה ופגעה בצד ימין של האופנוע. על בסיס גרסה זו, הוגשה תביעה שכנגד אשר נתמכה בחוות דעת שמאי האומדת את נזקי האופנוע.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את עדויות הנהגים ועיינתי בתמונות הנזקים והתמונות מזמן וממקום האירוע מצאתי כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחה של התובעת בתביעה העיקרית וממילא כי דין העיקרית להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל.

מצאתי להעדיף את גרסתו של רוכב האופנוע הנתבע 2 על פני גרסת התובעת. בעוד על פי גרסת התובעת, היא נכנסה לכיכר הפנויה ולפתע בלי כל הסבר מדוע, איך ומהיכן פגע בה האופנוע, הרי שגרסתו של הנתבע 2 הייתה מפורטת, סדורה והגיונית וממילא שיקפה בקיאות באשר לאופן השתלשלות האירועים. בעוד התובעת לא ידעה להסביר כיצד אופנוע הנתבע 2 "הגיע" למקום התאונה הרי שהנתבע 2 ידע לספר כי נכנס לכיכר בפנייה הקודמת לזו שממנה נכנסה התובעת כאשר הוא הבחין בתובעת נכנסה מבלי לתת תשומת לב לנוהגים בדרך וממילא בלי לתת לו זכות קדימה כפי שמצוי כבר בתוך הכיכר, וחרף העובדה כי צפר לה והאט לא הבחינה בו והתאונה נגרמה.

אני דוחה את טענת התובעת לפיה מיקום התאונה התרחש כאשר היא עברה כבר מחצית מהכיכר וקובעת כממצא עובדתי כי התאונה התרחשה בקטע שבין הכניסה מרחוב מורדי הגטאות לבין היציאה הדרומית לרחוב שדרות יעקב אליה ביקש הנתבע 2 לצאת. הנתבע 2 הציג לבית המשפט תמונות ממקום וזמן התאונה. תמונות אלה מציגות את מיקום התאונה ביחס לכיכר וממילא תומכות בגרסתו בעניין זה.

נתתי את דעתי לעדותו של הנתבע 2 ולכך שנכנס לכיכר לאחר שהאט ווידא כי הכיכר פנויה ומשכבר היה בתוך הכיכר "ראיתי אותה באה במהירות מצד ימין שלי. האטתי את האופנוע מקסימום שאני יכול, צפרתי לה, ראיתי שהיא אפילו לא שמה לב. נכנסתי בה ועפתי מעל הרכב שלה." (עמ' 2, שורות 33-35 לפרוטוקול). אני מקבלת את גרסת הנתבע 2 כי לא יכול היה לעשות מעבר למה שעשה כדי למנוע את התאונה.

בשקלול נסיבות האירוע כפי שתוארו על ידי הנהגים והתמונות ממקום וזמן התאונה הרי שהן שורת ההיגיון והן שכל הישר נותנים כי התאונה התרחשה באופן שתואר על ידי הנתבע 2.

בהתאם לכך, אני קובעת כי דין התביעה העיקרית להידחות. התובעת שכנגד תמכה את כתב התביעה בחוות דעת שמאי מטעמה. לא הוגשה חוות דעת נגדית וחוות דעת זו לא נסתרה. בהתאם לכך, אני מחייבת את הנתבעות שכנגד, הדדית, לשלם לתובעת שכנגד סך של 10,285 ₪ נושא ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה שכנגד ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן, הנתבעת שכנגד תישא בהוצאות התובעת שכנגד והנתבעים בתביעה העיקרית בסך של 1,000 ₪ שיישאו ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.