ת"ק 27469-11-14 ידיד נ' קופר יבוא 1992 בע"מ

תביעה לפיצוי בסך של 5,250 ₪.

התובע הגיש כתב תביעה נגד הנתבעת, שבו טען כי בחודש ינואר 2014 רכש כיריים מהנתבעת. לטענתו, זמן קצר לאחר הרכישה, התקלקלו הכיריים. לדברי התובע, הוא נדרש לפנות בעניין זה לשירות מטעם הנתבעת שלוש פעמים, אך הבעיה לא נפתרה, ובסופו של יום, במהלך שימוש רגיל בכיריים, התפוצצה זכוכית הכיריים, אגב פיזור רסיסי זכוכית. לכתב התביעה צורף מכתב מאת ב"כ התובע מיום 10.11.2014, שבו נדרשה הנתבעת להשיב לתובע את הסכום ששולם עבור הכיריים בצירוף פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתקלה בכיריים, לרבות רכישת אוכל מחוץ לבית ועוגמת נפש. בכתב התביעה תבע התובע פיצויים כדלקמן: 2,500 ₪ בגין החזר תשלום עבור הכיריים; 1,500 ₪ בגין קניית אוכל ומסעדות; 750 ₪ בגין אובדן שעות עבודה ועוגמת נפש; 500 ₪ בגין שליחת מכתב מאת עו"ד.

מנגד טענה הנתבעת בכתב ההגנה, כי התובע לא ציין בכתב התביעה, כי בחודש אפריל 2014, לפני ה"פיצוץ" הנטען, הוחלפו הכיריים בחדשות, עקב התקלות שלהן טען התובע. עוד נטען, כי השבר בזכוכית הכיריים נגרם, ככל הנראה, וכפי שניתן ללמוד מעיון בתמונות הכיריים, כתוצאה מחבטה בפינת הכיריים, כך שהנתבעת אינה אחראית לנזק זה. לדברי הנתבעת, למרות שמדובר בנזק שהיא אינה אחראית לו, היא הציעה לתובע, בסמוך לאחר שפנה אליה בעניין השבר, כמו גם בתגובה למכתב מאת בא כוחו, תיקון של הכיריים, או החלפתם בכיריים חדשות מאותו דגם, או שדרוגן בתוספת תשלום לכיריים אחרות לפי בחירתו. לעניין זה צורף לכתב ההגנה מכתב תשובה מאת הנתבעת, מחודש יוני 2014, למכתב ב"כ התובע (ככל הנראה מכתב שונה מזה שצורף לתביעה) שבו הועלתה הצעה זו על ידי הנתבעת וצוין כי כבר הוצעה בעבר. לדברי הנתבעת, התובע, משום מה, סירב להצעה זו. לבסוף נטען, כי התובע רכש את הכיריים בתמורה לסך של 1,425 ₪, ולא בתמורה לסך 2,500 ₪, כנטען על ידו, וכי לא צירף אסמכתאות כלשהן לעניין הנזקים הנטענים על ידו.

במעמד הדיון ציין התובע, כי יצר קשר עם הנתבעת לאחר "פיצוץ הכיריים" וזו הציעה לו את החלפתן לכיריים אחרות מאותו דגם. לדבריו, לא הוצעה לו החלפת הכיריים בכיריים מדגם אחר, הצעה שאילו הייתה מוצעת לו, היה נעתר לה, ולכן, והואיל ולא היה מעוניין בכיריים מאותו דגם, רכש כיריים אחרות מספק אחר, ודרש מהנתבעת החזר כספי בגין הכיריים שרכש ממנה.

לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

ראשית, לא הוכח כי השבר בכיריים נגרם כתוצאה מפגם במוצר, או במהלך שימוש סביר במוצר, ולא כתוצאה מחבטה, כנטען על ידי הנתבעת, ולכן, לא הוכח גם, כי מדובר בנזק שבאחריות הנתבעת.