ת"ק 27397-09-14 מלמד נ' עוזרי

לפניי תביעה כספית בסך 34,000 ₪.

כעולה מכתב התביעה, מעדות התובעת ומעדות בתה הגב' שרונה מלמד, רכשה התובעת מהנתבע שהינו סוחר מכוניות משומשות, מכונית מסוג הונדה סיוויק בתמורה ל- 17,000 ₪. בזיכרון הדברים שנחתם בין הצדדים הצהירה התובעת כי בדקה את הרכב ומצאה אותו לשביעות רצונה וכי היא מוותרת על כל טענה כלפי הנתבע. אין חולק שהתובעת לא בדקה הרכב.

דא עקא, לטענת התובעת ובתה, מיד בסמוך לקבלת החזקה ברכב התגלו ברכב מספר ליקויים קשים וחמורים ובהם משיכת הגה קשה בעת סיבוב. משכך נמסר הרכב לבדיקה במכון הדרום. טופס הבדיקה הוגש לעיון בה"מ ועולה ממנו כי קיימים ברכב ליקויים קשים וחמורים ובהם תושבות מנוע פגומות, רעידות מנוע, חופש במערכת היגוי, פגיעה בקורה והחלפת חלקים רבים.

משכך, השיבה התובעת את הרכב לנתבע והיא עותרת לביטול העסקה ופיצויי בגין עוגמת נפש.

מאידך טוען הנתבע בכתב ההגנה ובעדותו כי התובעת יכולה הייתה לבדוק את הרכב טרם הקניה ומשלא עשתה כן האשם רובץ לפתחה ואין לה להלין אלא על עצמה. עוד הוא טוען כי ייתכן שהפגמים אירועו עת הרכב היה בחזקת התובעת.

לאחר שבית המשפט שמע את התובעת, בתה ואת הנתבע נחה דעתו כי יש לקבל את עדות התובעת ובתה לפיה הרכב הוחזר לנתבע לאחר ימים ספורים עקב הפגמים שהתגלו בו. עדות התובעת ובתה הייתה מהימנה בעוד שניכר היה שהנתבע מבקש להתחמק.

חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח – 2008 קובע בסעיף 4 שעל מוכר הרכב למסור מידע מלא בדבר פגיעות שהיו ברכב. הנתבע לא עשה כן ואף לא טען שעשה כך.

יתרה מזו בע"א 8068/11 עיני נ' שיפריס (פורסם במאגרים) נקבע כי סעיף 16 לחוק המכר , תשכ"ח – 1968 הינו סעיף קוגנטי ולא ניתן להתנות עליו. סעיף 16 הנ"ל קובע כי באם היתה אי התאמה בעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת בעת כריתת החוזה, זכאי התובע לבטל את החוזה. ודוק, אין חובה שהמוכר ידע אודות אי ההתאמה ודי בהוכחת יסוד נפשי של התרשלות.

בענייננו, הפגמים ברכב יורדים לשורש ומהות העסקה ועסקינן באי התאמה. על הנתבע בהיותו הבעלים של הרכב וסוחר רכבים היה לדעת ולברר אודות הפגמים שיש ברכב ומשלא עשה כן עצם עיניו ונהג ברשלנות. כאמור הנתבע אינו יכול להתנות על הוראות סעיף 16 הנ"ל.