ת"ק 27337-08-15 אפרים נ' וייס ואח'

1.לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים שארעה ביום 20.04.2015, ברחוב שלמה המלך בתל אביב.

2.לאחר בחינת כתבי הטענות, העדויות והראיות, החלטתי להורות על קבלת התביעה ברובה, ולהכיר בנזקיה הממוניים של התובעת, אף כי לא מצאתי לנכון לקבל את יתרת תביעתה. בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976, ינומק פסק דיני בצורה תמציתית.

3.להלן הנימוקים על בסיסם התקבלה החלטתי זו.

4.באשר לעצם קרות התאונה – גרסת התובעת בנוגע להתרחשות התאונה עדיפה בעיני מדברי הנתבעת 1. תיאור התאונה על ידי התובעת היה עקבי, ודבריה בפני תאמו את דבריה בכתב הטענות ובפני חברת הביטוח. התובעת אף הדגימה בפני את מהלך התאונה באמצעות רכבי צעצוע, ותיאוריה הלמו את הפגיעות שנראו בתמונות אשר צורפו לכתבי הטענות. מנגד, גרסת הנתבעת 1 בכתב ההגנה – במסגרתו מסרה, כי הבחינה בהתנהלות התובעת ב"זמן אמת" ואף שללה את הפגיעה בפניה, ברחוב, לא תאמה את גרסתה במהלך הדיון, לפיה נודע לה על טענות התובעת רק לאחר שקראה את כתב התביעה. נוכח דברים אלה, ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית משני הצדדים, אני קובעת, כי הגרסה המסתברת לתאונה היא כי רכב הנתבעת פגע ברכב התובעת מאחור.

5.באשר לשאלת הנזק – שאלה נוספת שעלי להכריע בה, הינה האם פגיעת רכב הנתבעת ברכב התובעת הובילה לנזק, ואם כן - מהו. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמוצגים, וכן עיינתי פעם נוספת בחוות דעת השמאי שהוגשה מטעמה של התובעת ובגרסת התובעת, אשר במהלך הדיון אף הצביעה בפני על הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה, אני קובעת, כי התאונה גרמה לנזק המתואר בחוות דעת השמאי.

6.שקלתי בדבר, ואף אם היו על גבי הרכב שריטות שמקורן אינו בתאונה, הרי שמקובלים עלי דברי התובעת, לפיהם התאונה הצריכה החלפת הפגוש האחורי כולו וכך גם טענתה, כי תיקנה רק את הנזק ההכרחי כתוצאה מפגיעת הנתבעת (ראה בענין זה דבריה בעמ' 3, ש' 30 לפרוטוקול הדיון).

7.אף עיון במחירים הנקובים בחוות דעת השמאי, מעלה כי הסכומים ששולמו אינם חורגים מהנדרש ומהמוכר במחוזותינו.

8.לא למיותר לציין, כי הנתבעות לא ביקשו לחקור את השמאי מטעמה של התובעת, וכאמור, עיון מדוקדק בחוות דעתו, לא העלה, כי נפלו בה פגמים או כי נערכו תיקונים שאינם בהלימה לנזק שנגרם לרכב התובעת. עוד אעיר, כי מועד עלייתו של רכב זה לכביש היה כשנה בלבד לפני התאונה, ועל כן קיימת הצדקה לתקנו באמצעות שימוש בחלפים מקוריים. בהקשר זה ראה, למשל, החלטת כב' הש' פ. לוביץ בתא"מ (שלום קריות) 16986-01-13 נחום נוסבאום נגד מיכאל וינוקור ואח' (פורסם באתרים משפטיים).

9.סוף דבר: אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת בתוך 30 יום סך כולל של 4452 ₪, עבור נזקיה הישירים מהתאונה וכן סך 590 ₪, עבור שכר טרחת השמאי, כל זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.