אמיר ואח' נ' רגב ואח'

בפניי תביעה על סך 26,587 ₪ העוסקת בטענה לקיומם של ליקויים בעבודות שיפוץ ובניה שביצע הנתבע 1 בדירת התובעים. הנתבעת 2 הינה אשתו של הנתבע 1 והיא נתבעה בשל העובדה כי המחאה על סך 10,000 ₪ שנתנו התובעים לנתבע, הוסבה על שמה, וכי לטענת התובעים הם לא קיבלו חשבונית מס או קבלה בגין תשלום זה.

לטענת התובעים, בתמורה לסך של 18,000 ₪ היה על הנתבע לבצע עבודות ריצוף, פירוק קיר והרחבת חדר הארונות, פירוק קיר גבס וריצוף חדר השירותים, תיקון צנרת וצבע ועבודות כלליות.

כמו כן לטענתם, הנתבע לא סיים את העבודות אותן החל ואף מה שבוצע, בוצע באופן לקויי.

התובעים צירפו לתביעתם חוות דעת מומחה מטעם השמאי, מר גדעון פוזן, ובמסגרתה קבע השמאי כי קיימים ליקויים בעבודת הנתבע וכי סך תיקון הליקויים עומד על 19,247 ₪.

הנתבע מנגד טען, כי הזמנת העבודה היתה על סך 30,200 ₪ בתוספת מע"מ. לטענתו התובעים ביקשו תוספת עבודות אך עד ליום זה שילמו סך של 10,000 ₪ בלבד. כמו כן מכחיש הנתבע כי העבודות שבוצעו לקויות, למעט תיקון שיש לבצע בריצוף. הנתבע הגיש תביעה שכנגד, לתשלום ההפרש שבין הסכום החוזי לסכום ששולם לו בפועל. תחילה עמדה התביעה שכנגד על סך 2,565 ₪. לכשהבין הנתבע את טעותו, תיקן את התביעה שכנגד והעמידה על סך 27,500 ₪.

ביום 17.1.17 מונה המהנדס מר יגאל ברגמן כמומחה בתיק הנדון לצורך בחינת אופי העבודה ואיכותה וכן בנוגע לשאלה האם כל מה שהוזמן בוצע בפועל. הצדדים הסכימו כי חוות הדעת תהא מכריעה ועל בסיסה יינתן פסק הדין.

ביום 15.3.17 הוגשה חוות דעת המומחה, אשר מצאה כי קיימים ליקויים בעבודות אשר ביצע הנתבע וכי עלות התיקונים מסתכמת לסך 6,330 ₪ בתוספת מע"מ מתוכם, סך של 900 ₪ מתייחס לעלויות ניקוי החצר. עוד נקבע כי התיקון יערך כ – 3 ימי עבודה ויגרום לקושי בשימוש בחדר ההורים בדירה.

ביום 1.5.17 שלח הנתבע שאלות הבהרה למומחה ואלו נענו ביום 7.5.17.

בהינתן, כי המומחה לא התייחס לשאלת שווי העבודה שבוצעה אל מול התשלום שניתן לנתבע, התבקש המומחה להוסיף על חוות דעתו, אף סוגייה זו.

ביום 17.12.18 ערך המומחה השלמה לחוות דעתו, ובמסגרתה קבע כי אומדן כספי של העבודות שביצעו על ידי הנתבע בדירת התובעים עומד על סך 23,555.86 ₪ בתוספת מע"מ. כמו כן הנתבע טען כי פינוי הפסולת על ידו בוצע בשקים גדולים, פעולה יקרה ממכולה, אלא שהנתבע לא הביא קבלות לכך ולכן רכיב זה לא נלקח בחשבון.

עד ליום זה התובעים שילמו לנתבע סך של 10,000 ₪ בלבד.

לפיכך, ולנוכח חוות דעת המומחה, אני פוסקת בזאת כי על הנתבע לשלם לתובעים בגין תיקון הליקויים בעבודתו, סך כולל של 7,406 ₪. על התובעים לשלם לנתבע 17,560 ₪ בגין עבודתו (הסכום שפסק המומחה בצרוף מע"מ ובניכוי הסך שכבר שולם).

התובעים טענו כי על הנתבע לפצותם בשל עוגמת הנפש שנגרמה להם והטירטורים הרבים. כמו כן מבקשים התובעים החזר חלקם בתשלום המומחה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי לנוכח העובדה שאומנם נמצאו ליקויים בעבודתו של הנתבע, אך מנגד נמצא כי התובעים שילמו פחות ממחצית שווי העבודות שבוצעו, כל צד יישא בהוצאותיו במקרה של חוות הדעת וחוות הדעת המשלימה.

בהתחשב בעובדה כי לעמדת המומחה, יידרשו 3 ימים לצורך תיקון הליקויים, ימים בהם תיווצר חוסר נוחות לתובעים, אני מפצה אותם בגין ימים אלו, בסך כולל של 2,000 ₪.