דדובייב נ' אלהרר

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב אשר היה מעורב בתאונת דרכים, שארעה ביום 8.4.18 ברחוב ירושלים בכפר סבא. התובעת טוען לנזקים בסך כולל של 3,615 ₪, בגין הנזק לרכב, כמפורט בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעת טוענת, כי היא נסעה ברכבה ברחוב ירושלים, שהינו רחוב חד סטרי, וכי עצרה בתחילת הרחוב, בסמוך לבניין מס' 6, בכוונה לחנות את רכבה בצד השמאלי של הרחוב, שם מצוי מפרץ חנייה. לטענתה, היא אותתה שמאלה וביקשה לפנות, אלא שרכב הנתבע שהגיע במהירות מאחוריה, פגע ברכבה.

הנתבע מצדו טוען, כי התובעת נסעה במרכזו של הרחוב, כאשר רכבו נסע מאחוריה. בסמוך לזירת התאונה, סטתה התובעת ממרכז הנתיב והעמידה את רכבה בצד ימין של הכביש בצמוד למדרכה, ובכך פינתה לחלוטין את נתיב הנסיעה. הנתבע המשיך בנסיעתו, ולאחר מטרים ספורים התובעת ככל הנראה ניסתה לשוב לנתיב, מבלי לוודא שהוא פנוי, וכך פגעה ברכבו, מאמצעו ועד קצהו האחורי.

בדיון העידו נהגי שני כלי הרכב, ובנוסף הוצגו תמונות של זירת התאונה והנזקים לרכבים המעורבים.

התובעת העידה, כי נסעה לאט בכביש חד סטרי, וכי היא אותתה ורצתה לפנות שמאלה, כאשר לפתע הגיח הנתבע במהירות ופגע בה בצד שמאל. התובעת העידה, כי לא ראתה את רכב הנתבע לפני התאונה, וכי לאחר התאונה צילם הנתבע את מקום התאונה והרכבים ועזב את המקום מבלי ליתן פרטים. מאחר שבעלה זיהה את הרכב המעורב, הוא השאיר לנתבע פתק על רכבו ואז הנתבע יצר קשר ומסר פרטים.

הנתבע מצדו העיד, כי התובעת פינתה את הנתיב ועצרה בצד הכביש. הנתבע המשיך בדרכו, כאשר הכביש פנוי, כאשר לפתע חזרה התובעת לנתיב הנסיעה ופגעה ברכבו. הנתבע העיד, כי עצר בצד וניסה לשוחח עם התובעת שהייתה מאד נסערת ולא ניתן היה לתקשר עמה. הנתבע צילם תמונות הרכבים וזירת התאונה והתכוון לפנות למשטרה, על מנת לקבל את פרטי התובעת, אלא שבעלה של התובעת יצר עמו קשר וציין לפניו כי האירוע כולו צולם על ידי המצלמה שהותקנה ברכב. במהלך הדיון לפני שאל הנתבע את התובעת לגבי המצלמה ברכב והתובעת אישרה כי יש מצלמה ברכב, אלא שלטענתה המצלמה לא פעלה בעת התאונה.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי בתמונות ממקום התאונה ובתמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.

כידוע, המוציא מחברו – עליו הראיה. מכאן, שהנטל להוכיח את התביעה, הן באשר לנסיבות התאונה והן באשר לנזקים, מוטל על כתפי התובעת. אני סבורה כי בנסיבות, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי התאונה ארעה כפי גרסתה.

ויובהר. תמונות ממקום התאונה ממחישות, כי הלכה למעשה תוואי הדרך אכן אפשר את עצירת רכב התובעת בצד הדרך, מבלי לחסום את נתיב הנסיעה. רוצה לומר, הגרסה של הנתבע, לפיה התובעת עצרה את רכבה באופן שפינה לחלוטין את נתיב הנסיעה, לא נסתרה. גם מיקום הפגיעות בכלי הרכב המעורבים – צד שמאלי קדמי ברכב התובעת ומאמצע הרכב עד חלקו האחורי ברכב הנתבע – מצביעים לכאורה על כך שרכב הנתבע כבר עבר במחציתו את רכב התובעת, באופן היכלו להתיישב עם גרסתו לאופן קרות התאונה. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי גרסת התובעת עדיפה על פני גרסת הנתבע.