ת"ק 26780-10-14 אלעזר ואח' נ' אלום - טיב בע"מ ואח'

1. לפני תביעה ותביעה שכנגד, שמקורן בהסכם התקשרות בין הצדדים, שנחתם ביום 5.7.12 לביצוע עבודות אלומיניום בביתם של התובעים ובהתאם להצעת מחיר וכתב כמויות, הכל כפי שצורף לכתב התביעה (להלן: "ההסכם המקורי").

2. על פי ההסכם המקורי עלות העבודה הסתכמה בסך של 230,000 ₪, כאשר בפועל אין מחלוקת כי מתוכם שולמו לנתבעת סך של 220,000 ₪ אשר שולמו ב- 5 שיקים.

3. הן התובעים והן נציג הנתבעת העידו בפני.

על פי גרסתם של התובעים, הנתבעת לא סיימה את עבודותיה על פי ההסכם המקורי, שכן לא כיסתה את הפתחים של הארגזים הסמויים שהותקנו כפי שנקבע, לטענתם, בהסכם המקורי ובתכנית העבודה. בהתאם לכך, טענו התובעים לא שילמו לנתבעת שארית התשלום בעד העבודה בסך 10,000 ₪ בהם היו מחויבים על פי ההסכם האמור. עוד טענו התובעים כי בשלב מסוים הם שילמו לנתבעת 20,000 ₪ נוספים ב- 4 שיקים, אולם סכום זה, לשיטתם, שולם בשל טעות מצדם בחישוב הסכומים שניתנו לנתבעת עד לאותו מועד.

במהלך הדיון הציגו התובעים, בפני בית המשפט, הצעת מחיר של בעל מקצוע אחר לסגירת הפתחים האמורים העומדת על סך של 22,514 ₪.

בגין אי סיום העבודה –כיסוי הפתחים בארגזים הסמויים- תובעים התובעים סך של 33,800 ₪.

4. הנתבעת, מנגד הכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה. לשיטתה, הנתבעים יצרו עמה קשר בעקבות המלצתו של חברם, אשר עבורו התקינה הנתבעת חלונות ותריסי אלומיניום מסוג גלילה חשמליים בארגזים סמויים. לטענתה, היא מילאה אחר כל התחייבויותיה על פי ההסכם המקורי וכי הבהירה לתובעים, הן לפני ההתקשרות והן לאחריה כי עבודת הארגזים הסמויים אינה כוללת כיסוי הפתחים וכי כיסוי הפתחים מבוצע בדרך כלל על ידי אנשי גבס כשההתקנה הינה פנימית או באמצעות לוחות צמנט בורד כאשר ההתקנה הינה חיצונית. עוד טוענת הנתבעת כי דווקא התובעים הם אלה שלא עמדו בהתחייבותם על פי ההסכם שכן הם לא שילמו את סך ה- 10,000 ₪ הנותרים בגין השלמת ההסכם המקורי וכי בנוסף הם חייבים לה עוד 20,000 ₪ נוספים- אותם 20,000 ₪ שהתובעים טוענים כי ניתנו לה בטעות. לטענת הנתבעת המדובר בחוב בסך 20,000 ₪ אשר נבע מעסקה נוספת שביצעו הצדדים כ- 8 חודשים לאחר ההתקנה וסיום העבודה על פי ההסכם המקורי (להלן: "הסכם השדרוג") . על פי עסקה זו, טוענת הנתבעת, התובעת ביקשה לשדרג את המנועים שהותקנו ממנועים ידניים למנועים חכמים עם שלט. הסכם זה נעשה טלפונית בין הצדדים כאשר התובעים התחייבו לשלם לנתבעת בגין השדרוג 1000 ₪ לכל מנוע כולל שלט ובסך הכל בגין 18 מנועים סך של 18,000 ₪. סכום זה לשיטתה של הנתבעת הינו אותם 20,000 ₪ שניתנו על ידי התובעים בשיקים שבוטלו.

5. בדיון שהתקיים בפני טען נציג הנתבעת כי משהחלה המחלוקת בדבר סיום העבודה בגין כיסוי מסתורי הארגזים הסמויים לא שילמו התובעים את סך ה- 10,000 ₪ ואף ביטלו את השיקים בסך 20,000 ₪ ובסה"כ חובם לנתבעת עומד על 30,000 ₪, אותם תובעת הנתבעת בתביעה שכנגד.

מבלי לקבוע, בשלב זה, קביעות באשר להסכם השדרוג, יש לציין כי כל נושא הרחבת השדרוג מההסכם המקורי, לאחר כ- 8 חודשים, לא בא זכרו בכתב התביעה שכנגד שהגישה הנתבעת. יחד עם זאת בתביעה שכנגד עומד סכום התביעה על 30,000 ₪.

6. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהם, עיינתי בראיות ובמסמכים שהוגשו בפני ושמעתי את עדויות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה העיקרית להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה מן הנימוקים שיפורטו להלן:

התובעים לא הוכיחו כי ההסכם שנחתם בין הצדדים כלל ביצוע עבודה של כיסוי הפתחים בארגזים הסמויים. התובעים הציגו בפני בית המשפט את ההסכם המקורי, סקיצות ותכנית העבודה ממנו לטענתם, ניתן ללמוד כי העבודה כוללת כיסוי הפתחים. במסמכים שהוגשו נרשם "כולל ארגז סמוי" וממילא, לשיטתם, הדבר מחייב כי תתלווה לארגז הסמוי גם עבודת כיסויו. כראיה לכך כי ההסכם מחייב סגירת הארגזים טענו כי גם אצל החבר אשר המליץ להם על הנתבעת בוצעה עבודת הסגירה של הפתחים על ידי הנתבעת. כמו כן טענו כי "כל איש תריסים שראה לא האמין" כי הפתחים לא נסגרו על ידי הנתבעת. נציג הנתבעת העיד בענין זה כי "כשאנו רושמים ארגז סמוי בחוזה ובתכנית העבודה אנו מתכוונים להכנה לסגירת הארגז וההכנה לסגירת התעלות. אפילו ביום נתינת השיקים הסברתי לו איך ניתן לסגור ואיך זה יעלה לו הכי פחות והוא הודה לי. סגירה עצמאית". לטענתו, גם בתצוגה של הנתבעת הפתחים אינם מכוסים. באשר לחברם של התובעים העיד כי לא הנתבעת היא שסגרה את הפתחים אלא החבר ביצע את הסגירה באופן עצמאי.