רפאל נ' נמירובסקי ואח'

1.התובע הינו בעלים של רכב (להלן: רכב 1) שניזוק במהלך תאונת דרכים שארעה עם רכב אחר שבבעלותו של הנתבע 1 (להלן: רכב 2) ומבוטח על ידי הנתבעת 2.

2.לטענת התובע, בעת שעמד ברמזור, רכב 2 פגע ברכב 1 בחלקו האחורי. לעומת זאת, הנתבע 1 טען כי בעת שרכב 2 היה במצב של עצירה מאחוריו, רכב 1 הידרדר לאחור ופגע עם חלקו האחורי בחלקו הקדמי של רכב 2. בנוסף, הנתבע 1 טען שברכב 2 מותקנת מערכת בטיחות מיוחדת שבולמת באופן אוטומטי את תנועת הרכב קדימה בהתקרבו לחפץ קשיח, ולכן הדבר מתיישב יותר עם האפשרות שרכב 1 הוא זה שהידרדר לאחור מאשר עם האפשרות שרכב 2 הוא זה שנסע ישר ופגע ברכב 1 מאחור. כמו כן, קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי גובה הנזקים שנגרמו לרכב 1.

3.תחילה לגבי שאלת האחריות. הנני מעדיף את גרסתו של התובע על פני גרסתו של הנתבע לגבי אופן קרות התאונה, וזאת מהנימוקים הבאים: ראשית, אין זה מדרכו של רכב להידרדר לאחור וזאת לא כל שכן כאשר מדובר ברכב עם מערכת הילוכים אוטומטית, כדוגמת רכב 1; שנית, הוצגו בפניי תמונות של מקום קרות התאונה ולא התרשמתי שהכביש שבו היו שני הרכבים יש בו שיפוע משמעותי שיכול היה לגרום להידרדרותו של רכב 1 לאחור, אלא מדובר במישור עם שיפוע קל ביותר.

4.לגבי שאלת הנזקים שנגרמו לרכב 1, הנני מקבל את הערכת הנזקים לרכב 1, כפי שעלתה בראיות שהביא התובע ודוחה את טענת הנתבע שמדובר בהערכת נזקים בלתי סבירה בעליל. להלן נימוקיי: ראשית, התאונה ארעה ביום 29.5.16 ולפי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, הבדיקה של רכב 1 נעשתה באותו היום במוסך ברמלה, ובעוד שחוות הדעת הוכנה כבר ביום 2.6.16; שנית, לדעתי לא ניתן ללמוד על הנזקים שנגרמו לרכב 1 רק מתוך צפייה חיצונית בתמונות של רכב 1 ורכב 2 כפי שצולמו על ידי הנתבע, כפי טענתו, מיד לאחר אירוע התאונה (נ/1 ו-נ/2). יוזכר, שמראה חיצוני של נזק איננו תחליף לחוות דעת שמאי שלא נסתרה, וזאת מאחר והשמאי הוא העד המומחה הרלוונטי לעניין שאלת הנזק. כידוע, נזקים חיצוניים ברכבים עלולים להשתנות מרכב לרכב, כל רכב לפי סוגו, וזאת גם אם מדובר בתאונה שהתרחשה בצורה דומה עם עוצמת פגיעה זהה, בין שתי קבוצות שונות של רכבים.

5.לפיכך, הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע את הסכומים הבאים:

א.4,885 ₪ בגין הנזק לרכב 1 על פי חוו"ד שמאי.

ב.650 ₪ בגין שכר טרחת שמאי.

ג.1,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

6.הסכומים הנ"ל ישולמו עד ליום 25.10.17 ולאחר מכן יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.

7.כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבימ"ש המחוזי במחוז מרכז תוך 15 יום.