וקיים נ' נעים

1.זו תביעה לתשלום בגין שירותי גינון והדברה שהתובע סיפק לדיירי הבית ברח' XXX  .

2.התובע טוען כי הוא עבד מספר שנים בבניין שברחוב XXX ולוקח עבור שירותיו 350 ₪ לחודש. יש תוספות בגין פעולות הדברה.

3.התובע לא היה בא באופן קבוע לקבל את כספו אבל היה מתייצב בכל מספר חודשים והיה מקבל את התשלום.

במקרה דנן הנתבע שהוא מייצג את הוועד לא שילם את השכר במשך מספר חודשים על אף פניות חוזרות ונשנות של התובע.

עד ספטמבר 2017 החוב של הנתבע עמד על סך 3,370 ₪ שמורכב מתשלומים חודשים ותשלום עבור הדברה בסך 600 ₪.

ביום 28.9.17 פנה התובע לנתבע ומוסר כי הוא חשב שלפחות עד ראש השנה הסכום ישולם והוא מבקש את הסכום שוב וציין את מספר חשבון הבנק שלו. אחר כך היו חילופי מסרים בין בעלי הדין. בסוף נובמבר 2017 התובע מודיע לנתבע שהוא לא מתכוון לחזור לעבוד בבניין עקב אי התשלום.

כאשר התובע חוזר ומבקש את כספו הנתבע משיב לו:

"יגאל יקירי כך לא מנהלים עסק לעזוב פתאום בלי אפשרות לוועד לארגן גנן במקומך ולעשות ברוגז כאילו אנו בגן ילדים אם תרצה תתקשר ותגיע אלי ונסגור חשבון". (מסרון מיום 30.12.17).

4.עמדת הנתבע כפי שבא לידי ביטוי בכתב הגנה ובדיון בפניי היא, שהתובע זלזל בעבודתו, היו תלונות על פעילותו של התובע אשר הפסיק לתת שרותיו באופן פתאומי ללא התראה סבירה. בין היתר טען הנתבע כי ההדברה לא הייתה מוצלחת. אם כי נאלץ להודות הנתבע שהתובע חזר ועשה את הטיפול פעם נוספת.

הנתבע בעדותו גם סבר שבנסיבות העניין על התובע היה להגיע אליו לבניין או למקום העבודה שלו כדי לקבל את כספו. הנתבע ביסס את הדבר על כך שבמשך כל התקופה של העבודה התובע היה מתייצב כדי לקבל את שכרו.

5.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה ולהלן הנימוקים לכך: