ת"ק 26056-06-14 שחר ואח' נ' אפראימוב

תביעה בגין נזקי רכוש עקב תאונת דרכים.

1. התובעת 2 נסעה ברכבה של אמה – התובעת 1 – כאשר לפתע, לטענתה, פגע בה מאחור רכבו של הנתבע 1. הנתבעת 2 מבטחת את רכב הנתבע 1

    

2. הנתבעים חלקו על אחריותם לתאונה ובעדותו טען הנתבע 1 כי היה מאחורי התובעת בכניסה לכיכר ובשל מבנה הכיכר ואוטובוס שעבר במקום, לא הבחין היטב ברכב התובעת. הנתבע טוען "היא או עשתה רוורס או התדרדרה אם הייתי מסתכל הייתי רואה פנס רוורס, לא שמתי לב כי הסתכלתי שמאלה".

    

3. התובעת חלקה על גרסה זו וטענה כי לא התדרדרה וממילא לא נסעה לאחור, אלא קדימה בכיכר. התובעת הסבירה כי רכבה הנו בעל גיר אוטומטי ולכן אין סיכוי שהתדרדרה לאחור.

    

4. לאחר ששמעתי את הנהגים ועיינתי בתמונות של המקום אני דוחה את טענת הנתבעים לפיה התובעת התדרדרה או נסעה לאחור. ראשית אציין כי הנתבע 1 הודה שלא הבחין כלל בתובעת בעת התאונה שכן הסתכל שמאלה. הנתבע 1 לא ידע לומר אם מדובר בנסיעה לאחור או התדרדרות שכן, כאמור, לא הסתכל קדימה אלא שמאלה. התובעת שללה נסיעה אחורנית ואכן לא ראיתי סיבה הגיונית לעשות כן בתוך כיכר עמוסת תנועה. כמו כן כאשר מדובר ברכב בעל גיר אוטומטי הסבירות להתדרדרות אחורנית אינה ממשית. סיכומו של דבר, אינני מקבל טענה זו ואני קובע שהנתבע 1 פגע ברכבה של התובעת מאחור תוך שהאחרונה נוסעת קדימה.

    

5. בהתאם לחוות הדעת הנזק שנגרם לרכב הנה 6,548 ש"ח. התובעת טרם תיקנה את הנזק אולם לא ראיתי בכך סיבה להימנע מחיוב הנתבעים בנזק שגרמו. הנתבעים לא חלקו על גובה הנזק שנקבע בחוות דעת השמאי ולא הציגו חוות דעת מטעמם. לכן יש לקבוע כי הוכח גובה הנזק בו יש לחייב את הנתבעים. כמו כן זכאית התובעת להחזר בסך 700 ש"ח שכר טרחת השמאי. את הסכומים יש לשלם לטובת התובעת 1 שהיא בעלת הרכב.