ת"ק 25740-01-15 הרוש ואח' נ' אבני עו"ד ואח'

1.תביעה קטנה לתשלום סך של 10,000 ₪, בגין ההפרש שבין שכר הטרחה שנקבע בפסה"ד בתא"מ 1463/09 (תביעה לתשלום שכ"ט שהגיש הנתבע 1 כאן כנגד התובע 1 כאן), לבין הסכום שנתבע בתיק הנ"ל, בטענה כי פסק הדין קובע כי המדובר בתביעת סרק של עורך דין (הנתבע 1 כאן) כנגד לקוחו (התובע 1 כאן).

התביעה הוגשה כאמור כנגד הנתבע 1, אשר הגיש כנגד התובע 1 תביעה לתשלום שכ"ט בגין ייצוגו בבית הדין לעבודה, וכן כנגד הנתבע 2, אשר הפנה את התובע 1 אל הנתבע 1 לשם ייצוגו בבית הדין, וכנגד הנתבעת 3, אשר כפי הנטען ע"י התובע 1 ביצעה את ייצוגו בפועל בבית הדין, מטעמו של הנתבע 1. שני האחרונים, הנתבעים 2 ו-3 לא היו צד להליך בתא"מ 1463/09, לא באו בכל דרישה שהיא לתובע 1 ואף לא שולם להם דבר על ידו.

כבר כעת יצוין כי אין כל יריבות בין התובע 2 לבין מי מהנתבעים ולא עומדת לו כל עילת תביעה, משלא היה כלל בעל דין בתא"מ 1463/09 ובהעדר כל תשתית עובדתית שתקים לו עילה.

2.לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין התביעה כנגד הנתבעים להידחות.

תחילה באשר לנתבעים 2 ו-3, לאור עמדת התובע 1 כי תביעתו נסמכת על קביעות בית המשפט בתא"מ 1463/09, משלא דרשו מאת התובע 1 דבר וזה לא שילם להם דבר, ומאחר שכלל לא היו צד לתובענה הנ"ל, וכן בהעדר כל טענה בכתב התביעה העשויה להצמיח לתובע 1 סעד כנגד מי מהם, דין התביעה כנגדם להידחות על הסף.

בכל הנוגע לנתבע 1, דין טענותיו להעדר עילה ולקיומו של מעשה בית דין להתקבל ולהביא לדחיית התביעה.

כתב התביעה אינו מציג כל תשתית עובדתית המקימה עילת תביעה כנגד הנתבעים, לא בפן של האחריות המקצועית ואף לא בקשר לקביעות בית המשפט בתא"מ 1463/09, והוא אינו מציג מעשה נזיקי כלשהו בר תביעה.

למעשה, וליתר דיוק, התובע 1 אינו טוען כנגד תפקודם המקצועי של מי מהנתבעים במסגרת ייצוגו בבית הדין לעבודה, אינו מלין על אופן הייצוג או על תוצאותיו (הושג הסדר פשרה).

המחלוקת היחידה שנתגלעה בין הצדדים נגעה לתשלום שכה"ט המגיע לנתבע 1 בעבור ייצוג התובע 1, ובגינה הגיש הנתבע 1 את התביעה בתא"מ 1463/09. המחלוקת התייחסה לטענת הנתבע 1 מחד כי סוכם על שכר בגובה 20% מסכום הזכייה, בעוד שמאידך טען התובע 1 כי סוכם על שכר בגובה 10% בלבד, וכן באשר לסכום ממנו יש לגזור את אחוזי השכר, כאשר הנתבע 1 טען כי הם נגזרים מסכום הפשרה כולו, אשר כלל גם הסכמת המעביד לשחרור כספי קרן פנסיה (לנוכח הרקע להליך ותביעה שכנגד שהוגשה ע"י מעסיקתו של התובע1 בשל ראיות לביצוע מעשים של גניבה ממנה, על כל השלכות העניין), בעוד שהתובע 1 טען כי כספי הפנסיה אינם חלק מההסדר והוא זכאי להם ממילא ועל כן אין לגזור גם מסכום זה את שכה"ט.

הטענות המועלות כעת בכתב התביעה בדבר היות התביעה בתא"מ 1463/09 תביעת סרק וכל טענה שבפי מי מהתובעים כנגד שכה"ט שנתבע, הינן טענות שמקומן בהגנה כנגד התביעה שהוגשה, כפי שאכן נעשה בפועל.