ברקאי ואח' נ' ערקבי ואח'

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין עבודות בניה אותן ביצע הנתבע אצל התובעת.

התובעת הגישה תביעה ע"ס של 10,980 ₪ בגין עלות תיקון בניה שביצע הנתבע. בדיון שהתקיים ביום 17/2/16, תיקנה התובעת את סכום התביעה לסכום של 5,600 ₪ לאור הצעת מחיר חדשה שקיבלה , בתוספת הוצאות של יום עבודה בסך של 360 ₪.

הנתבע הגיש כתב תביעה שכנגד ובו תבע סך של 1,500 ₪ , בתוספת הוצאות משפט, בגין יתרת שכרו עבור העבודה .

בכתב התביעה טענה התובעת כי התקשרה עם הנתבע בהסכם בעל פה, לפיו יבצע עבורה תוספת בניה של חדר וריצופו. לאחר תחילת הגשמים הופיעה רטיבות בחדר , התובעת הודיעה לנתבע על הרטיבות אולם הוא התעלם מפנייתה.

הנתבע טען, בכתב הגנתו, כי סיכם עם התובעת כי העבודות יכללו סגירת קורות בבלוקים, הרכבות שיש, עבודות טיח כולל שליכט , עבודות ריצוף ועבודות צבע וכי תמורת העבודות תשלם התובעת לנתבע סך של 8,000 ₪. במהלך העבודה הסכים הנתבע לבצע עבודות חשמל וגבס נוספות ללא עלות. הנתבע טען כי הודיע לתובעת כי עליה לעשות איטום חיצוני מהבית הקיים על מנת שלא ייכנס לה גשם לבית וכן לסדר את השיפוע של האבנים כדי שמים לא יחלחלו לביתה. לטענת הנתבע נותרה התובעת חייבת לו סך של 1,500 ₪, ומכאן התביעה שכנגד. על פי כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד , לא הסכימה התובעת לשלם לנתבע את יתרת שכרו עד אשר לא ינוקה האזור בו עבד והלכלוך אותו הותיר.

בכתב ההגנה לתביעה שכנגד טענה הנתבעת שכנגד (התובעת) כי התמורה שהוסכמה היתה בסך של 8,500 ₪ וכי מעולם לא קיבלה חשבוניות. הנתבעת שכנגד אישרה כי הותירה אצלה סך של 500 ₪, עד אשר ינקה התובע שכנגד את הלכלוך ובסופו של דבר נעזרה בצד ג' לניקוי המקום ושילמה לו 400 ₪.כמו כן הכחישה כי התובע שכנגד הציע לה לבצע איטום חיצוני ואין זה מתיישב עם ההיגיון כי אחרת מדוע צבעה את הקירות החיצוניים אם היה צורך לעשות איטום.

אלו הם עיקרי טענות הצדדים בכתבי טענותיהם.

התקיימו 2 דיונים בתיק. הראשון ביום 17/2/16, אז העידו הצדדים והשני ביום 30/3/16, אז הביאה התובעת עדים מטעמה וכן אפשרתי לצדדים להמשיך ולחקור חקירות קצרות וכן לסכם טענותיהם.

בדיונים חזרו הצדדים על טענותיהם, הוצגו תמונות הן לעניין הרטיבות והן לעניין הלכלוך.