פינטו נ' אד - מרי השקעות בע"מ

בפני תביעה על סך של 30,800 ₪ אשר הגישה התובעת כנגד הנתבעת בגין נזקים שונים שנגרמו לה עקב ובמהלך התקופה בה שכרה דירת חדר מן הנתבעת.

הרקע וטענות הצדדים

1.הנתבעת, חברה שעיסוקה בהשכרת דירות למגורים, ובין היתר היא מחזיקה כ-15 דירות בבניין ברח' יפו 51 בירושלים (להלן: "הבניין"), שם ביקשה התובעת לשכור דירת חדר בקומה השנייה של הבניין.

2.לטענת התובעת, היא הגיעה ביום 9.09.15 לראות את אחת הדירות, וכבר במהלך הסיור בבניין עלה ריח של ביוב. נציג התובעת טען שמדובר בבעיה פתאומית שתטופל. במהלך פגישה זו אף סוכם על גובה דמי השכירות עבור אחת הדירות בבניין (להלן: "הדירה"). ואכן, באותו יום נחתם הסכם השכירות בין התובעת לנציג הנתבעת (להלן: "ההסכם"). התובעת הייתה אמורה להיכנס לדירה ביום 1.10.15.

3.במהלך חודש ספטמבר 2015, ביקשה התובעת מנציג הנתבעת להעביר את חפציה לדירה ולנקותה טרם כניסתה. לטענתה, נציג הנתבעת אמר לה כי הנתבעת ביצעה הדברה שגרתית בדירה והציע לה להצטייד עם מיטה ומזרון מן הבית, על אף שיש בדירה מיטה ומזרון לפי ההסכם. הוא הסביר זאת בכך שהוא אינו אוהב לישון על מזרון של אחר.

4.התובעת הוסיפה, כי בעת הגעתה לדירה היא חשה בריח חריף של ביוב שמקורו בשירותים בדירה. היא גם ראתה, בשירותים ובמקלחת, מים צהובים שיצאו מן הברזים ולא ניתן היה לעשות בהם כל שימוש.

5.עוד טענה, כי בעת הזזת הארון, היא הבחינה בחור בחלון שנועד להעברת צינור המזגן. חור זה גרם לכניסת אויר קר לדירה. התברר גם, כי דלת הכניסה לקומה מסוג פלדלת, הייתה שבורה על אף שהיא הייתה ההגנה היחידה על דירתה, נוכח העובדה כי דלת הכניסה לדירה הייתה דלת עץ פשוטה. בשל כך, בבוקרו של יום 17.11.15 היא מצאה חסר בית שוכב על מזרון בפתח הדירה.

6.על כל אלו נטען, כי במהלך השבועות הראשונים לשהותה בדירה, התמלא גופה בעקיצות אשר בדיעבד התברר, כי מדובר בעקיצות של פשפשים. בהמשך, היא סבלה מבחילות והקאות בשל הריח שעלה מן הביוב ומן העובדה ששכנים עישנו בקומה שלה ובקומה מתחתיה והיא רגישה לריחות עשן.

7.ביום 20.10.15 הודיעה התובעת לנתבעת, לאחר שפניות קודמות שלה אליה לא נענו, כי אם לא תטפל בליקויים היא תעזוב את הדירה, אך הנתבעת הודיעה לה כי עליה למצוא שוכר חילופי. היא שבה ודרשה את תיקון הליקויים, ובמקביל פרסמה את הדירה. ואכן מצאה שוכר חילופי לשביעות רצון הנתבעת שהחליפה בדירה בראשית חודש דצמבר 2015, זאת לאחר ששוכר חלופי שמצאה קודם לכן, נפסל על ידי הנתבעת מטעמים גזעניים.

8.על כל אלו נטען, כי כאשר עמדה לעזוב את הדירה, היא נדרשה לשלם 215 ₪ עבור חשבון חשמל, בלא שהוצג לה כל מסמך לאימות הסכום. לבסוף נאותה הנתבעת לחייבה בסך של 150 ₪ למרות שגם בסכום זה היא לא חבה.