ת"ק 25287-02-16 ארוחימוביץ ואח' נ' א.ב ארזי השיש בע"מ

תביעת התובעות להשבת כספים בגין ארחי קרמיקה פגומים.

רקע עובדתי

התובעות הזמינו מאת הנתבעת אריחי קרמיקה, ואף קיבלו אותם. המחלוקת נתגלעה סביב סדקים ופגמים בחיתוך אריחי הקרמיקה שסופקו, כאשר המדובר בחיתוך שבוצע על-ידי הנתבעת, על מנת להפוך אריחים בגודל 60*60 לאריחים בגודל 60*30.

התובעות הביאו לבית-המשפט את האריחים עצמם. הנתבעת לא חלקה על היות האריחים אותם האריחים שרכשו התובעות ממנה, ולא הייתה מחלוקת – ואף נראה היטב לעין – כי החיתוך נראה אחרת מאשר הדפנות המקוריות של האריחים, אשר נחתכו במפעל הקרמיקה שסיפק את האריחים לנתבעת.

החיתוך הותיר דופן מחוספסת ופחות מלוטשת, וכן פגמים על מישור הקרמיקה עצמה. המדובר היה בפגמים שאינם פגמים גדולים, אך בכל זאת נראים היטב, בפרט נוכח החיתוך הנקי והמלוטש של הדפנות מקוריות.

עדויות הצדדים

בבית המשפט נשמעו עדויות הצדדים, כאשר התובעת 2 העידה כי הובטח להן חיתוך בלייזר, ישר ונקי, ואילו נציג הנתבעת טען כי לא ניתן לבצע חיתוך ברמה שאליה מכוון כתב התביעה במפעל הנתבעת, וכי הנתבעות היו בחנות, בחרו את האריחים, וחתכו להן דוגמה של חצי וזה התאים להן.

לא הייתה מחלוקת כי הקבלן של התובעות קיבל את הסחורה לידיו, ורשם על תעודת המשלוח כי "החיתוכים עם סימנים".

הקבלן לא העיד, ועיקר השאלה הראייתית היא האם הוכח כי התובעות ראו את חיתוך הניסיון במפעל ואישרו אותו, או שלא כך היה.

יצוין כי חיתוך הניסיון נטען הן בכתב ההגנה והן במהלך שמיעת העדים, ונסתר בעדותה של התובעת 2. התובעת 2 ציינה שכאשר מתקינים את הקרמיקה עם "ספייסרים" רואים את החורים על הקרמיקה, וכי לא הייתה כול סיבה שתזמין דבר שהיא רואה שהוא פגום.

דיון והכרעה

בנסיבות העניין, נראה כי התובעות הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהן.

הפגמים אכן בולטים לעין, וישנו הבדל משמעותי בין הדפנות. אמנם הבדל זה נראה כדבר של מה בכך בעיני נציג הנתבעת, אך בהינתן העובדה שמדובר בפרט אסתטי האמור להיות גלוי לעין למשך שנים רבות, האמין בית המשפט לתובעות כי כוונתן הייתה לחיתוך שבו לא יורגש כול הבדל בין הדפנות, ולא יהיו אפילו פגמים מזעריים אשר נראים חורגים מבחינה אסתטית.

תימוכין לכך ניתן למצוא בסימון על תעודת המשלוח, שלפיה נמצא פגם בסחורה עם קבלתה, כאשר סימון זה הגיע יחד עם תעודת המשלוח והסחורה אל התובעות, והתובעות העלו את סוגיית הפגם תיכף ומיד בפני הנתבעת.

בנסיבות אלה, הורם הנטל המוטל על התובעות להוכיח את תביעתן.

התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעות סך של 2,400 ש"ח, שיישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום 26.8.2015 ועד ליום התשלום בפועל.

בעניין דמי ההובלה, לא מצאתי כי יש מקום לחייב את הנתבעת בדמי הובלה אלה, שכן הקבלן מטעם התובעות משך את הסחורה והוביל אותה, אף שעל-פי האמור בתעודת המשלוח הבחין כי יש בה פגמים. כמו כן, לא מצא בית-המשפט במסמכים שהוגשו הוכחת תשלום כלשהו בגין הובלה.

הנתבעת תוכל, אם תחפוץ בכך, לקבל לידיה את האריחים, בתיאום עם התובעות.