ת"ק 25274-12-14 סימן טוב נ' עיוכי ואח'

התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים לפיצוי בסך של 11,500 ₪.

עניינה של התביעה בנזקים שנגרמו לאופנוע שבבעלות התובע, כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה, לטענתו, באשמת הנתבע.

התובע טען (בכתב התביעה ובדיון שהתקיים), כי התאונה ארעה בעת שנסע באופנועו בנתיב הימני בכביש ראשי. לדברי התובע, הוא נסע מתחת למהירות המותרת, במהירות של כ- 40-45 קמ"ש, ואילו הנתבע, שהגיע עם רכבו מכביש צדדי, ביקש להשתלב בכביש הראשי שבו נסע. לדברי התובע, הנתבע לא ציית לתמרור "תן זכות קדימה", התפרץ לדרך הראשית, ועצר את רכבו כ-1.6 מטרים בתוך הצומת (זאת לדברי התובע לפי דו"ח המשטרה, אשר לא צורף לתביעה). לטענת התובע, בנסיבות אלה, והואיל ומדובר בדרך מתעקלת, לו עצמו לא נותרה ברירה, והוא נאלץ להסיט את הגה האופנוע שמאלה, על מנת להימנע מפגיעה ברכב הנתבע. כתוצאה מכך אופנוע התובע החליק לצד שמאל לאורך כ-30 מטרים, ואילו הוא עצמו נפל מהאופנוע והחליק עד כדי התנגשות פיזית עם רכב הנתבע. ודוק, התובע לא חלק על כך כי רכב הנתבע היה, בעת התאונה, בעצירה מוחלטת, וכי לא היה מגע בין כלי הרכב, אך טען כי רכב הנתבע נכנס לצומת בצורה מסוכנת, שלא הותירה לו ברירה, משהבחין ברכב – כ- 20 או 30 מטרים לפני הצומת – אלא להסיט את האופנוע, דבר שגרם להחלקתו. לטענת התובע, בנסיבות אלה, הנתבע הוא זה הנושא באחריות לתאונה, ולכן, עליו לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לאופנוע. התובע ציין, כי אין לו ביטוח מקיף, אלא ביטוח צד ג' בלבד, ולכן, והואיל והוא אינו רב אמצעים, לא היה מתקן את אופנועו בסכום הנתבע, אלמלא היה בטוח בצדקתו.

מנגד טען הנתבע, כי הוא עצר את רכבו והיה בעצירה מוחלטת, לפני הכניסה לצומת, על מנת לתת לתובע זכות קדימה, בעת שאופנוע התובע החליק מסיבה כלשהי על הכביש. לטענת הנתבעים, הסיבה לכך עשויה להיות, נוכח המרחק הרב שאליו החליק האופנוע – נסיעה במהירות מופרזת. גרסה זו של הנתבע נתמכה בגרסת עד, אשר נסע ברכבו מאחורי רכב הנתבע. לדברי העד, הנתבע עצר את רכבו על מנת ליתן זכות קדימה לפני הכניסה לצומת ונותר במיקום זה בעת שהחליק אופנוע התובע. בנוסף, הכחיש הנתבע את טענת התובע שלפיה גופו של התובע פגע ברכבו.

לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

הנטל להוכיח את תביעתו, במאזן ההסתברויות, מוטל, כידוע, על התובע.