אוליאל נ' רוטשילד רמות

בפניי תביעה כספית על סך 12,930 ₪ שהגיש התובע מר מרדכי אוליאל (להלן: "אוליאל") כנגד הנתבעת גב' רחל רוטשילד רמות (להלן: "רמות") ותביעה נגדית על סך של 4,010 ₪ שהגישה רמות כנגד אוליאל.

התביעות אוחדו, ונדונו בפני מותב זה.

עניינן של התביעות, נזקי פח שנגרמו עקב תאונת דרכים.

בכתב התביעה, טוען אוליאל כי הוא נהג את המשאית שלו, באור עקיבא, בכביש בו קיים נתיב נסיעה אחד. הוא הגיע לצומת מרומזר, כשהרמזור אדום ונעמד בצומת. במקום הייתה שיירת מכוניות. הנתבעת, רמות, הבחינה בפקק הארוך, "חתכה" את התנועה, כשהיא עוקפת מצד ימין, ונצמדה אליו לחלק הקדמי של הרכב, לקבינה. כשהתחלף הרמזור לירוק, הוא החל מבצע פניה ימינה והיא החלה לנסוע, ואז, התרחשה התאונה.

אוליאל טוען, כי בשל כך שהנתבעת נדחפה לנתיב נסיעה מצד ימין, היא גרמה לתאונה, שכן הוא לא יכל להבחין בה, וכאשר ביצע את הפנייה עם המשאית הגדולה, אשר הייתה עמוסה במכולה, רמות התנגשה בו במשאית בחלק הקדמי, והיא זו שגרמה לתאונה.

מנגד, טוענת רמות, כי הגיעה לצומת האמור, פנתה ימינה ברמזור ירוק ולפתע הגיחה המשאית של אוליאל, ופגעה בצידו השמאלי של רכבה. לטענתה, אוליאל לא הבחין ברכבה, אשר היה מימינו ולפניו, ולכן פגע בה בעוצמה, וגרם לנזק גדול.

לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים בפניי, והתרשמתי מהאופן בו מסרו את הדברים, וכן עיינתי בכתבי הטענות, ובחנתי את הראיות שכל צד מסתמך עליו, לרבות התמונות מזירת התאונה, ונזקי הפח ברכבים, נחה דעתי כי דין התביעה של אוליאל כנגד רמות להידחות, ודין תביעתה של רמות כנגד אוליאל להתקבל.

לקביעתי, גרסתו של אוליאל בעייתית ואינה מתיישבת עם הממצאים בזירת התאונה, וכן עם ממצאי הנזק.

אשר לזירת התאונה, בחנתי את התמונות שהציגו לי הצדדים, מהן עולה כי מדובר בכביש בו ישנם שני נתיבי נסיעה הפונים ימינה בצומת המרומזר, ולא בנתיב אחד, כפי שטוען אוליאל, כך שגרסתו בעניין זה, אינה נכונה בעליל.

אשר לנזקים, כזכור טוען אוליאל כי רמות עקפה אותו מצד ימין, נדחפה לנתיב נסיעתו, ולכן, כאשר ביצע את הפנייה, התנגשה בו וגרמה לתאונה. דא עקא, כי הנזק כפי שהוא משתקף בתמונות, הוא ראיה אובייקטיבית המדברת בעד עצמה, סותר את גרסתו.

בתמונות אין עדות לפגיעה בדופן המשאית בחלק הימני, באיזור הגלגל, או מיכל הדלק. לו אכן רכבה של רמות היה בצד ימין של אוליאל, כפי שהוא טוען, כשהוא נדחף ומבצע עקיפה אסורה, כפי שהוא גורס, הנזק היה אמור להיות בדופן הימני של המשאית. ברם, הנזק נראה בבירור בחלק הקדמי ימני של המשאית, בחזית. בתמונה שהוגשה לעיון בית המשפט, נצפים כתמים אדומים (צבע רכבה של רמות), האחד בפגוש בצידו הימני ושני הכתמים השניים בגובה פנסי הדרך. כמו כן, נראה סימן שחור על הפגוש הקדמי ימני, הנזק מתמקד בחלק הקדמי בחזית המשאית, ומתיישב היטב ואף תואם את הנזק שנגרם לדופן הימני האחורי של רכבה של רמות.

בנסיבות אלה, גרסתה של רמות אודות קרות התאונה, מתיישבת יותר עם הנזקים והממצאים של זירת התאונה, ושל התאונה עצמה, כפי שאלה משתקפים בראיות שהוגשו לבית המשפט.

זאת ועוד, גרסתה של רמות קיבלה חיזוק משמעותי דווקא מגרסתו של אוליאל עצמו, ביחס לפריטים שונים שעלו בעדותו. בין היתר, הזכירה רמות את התנהגותו של אוליאל, במהלך האירוע, והעובדה שהוא בעט בדלת הנהג. עניין זה כלל לא עלה בדבריו של אוליאל, ורק לאחר שעלה בגרסתה של רמות, ואוליאל עומת עם גרסה זו על ידי בית המשפט, אישר כי בעט בדלת.

על יסוד ממצאי המהימנות, והממצאים העובדתיים ביחס לזירת התאונה, ומנגנון התרחשותה של התאונה, אני קובע כי אוליאל אחראי לתאונה, לאחר שסטה מנתיב נסיעתו, לא הבחין ברכבה של רמות מימינו, פגע בו, וגרם לו לנזקים.

אשר לנזקים.

רמות הפעילה את פוליסת הביטוח שלה, ונשאה בתשלומים שונים עקב כך, ביניהם השתתפות עצמית בנזק, כינון, והשתתפות עצמית בירידת ערך.

נזקים אלה הוכחו כדין, ורמות זכאית לפיצוי בגינם.

בנוסף, תובעת רמות עבור הוצאות ועוגמת נפש, סך של 1,500 ₪. בנסיבות הקיימות, נראה סכום זה מופרז, ובלתי סביר, אם כי אין ספק כי יש לפסוק לרמות פיצוי בגין ראש נזק זה.