ת"ק 25203-11-14

התובעים רכשו מהנתבעת חבילת נופש לשבועיים באוסטריה הכוללת טיסות, שהות בבית מלון, העברות משדה התעופה למלון וחזרה וטיפולים. התובעים היו צריכים לחזור ארצה ביום 19.9.14. הם נלקחו מהמלון לשדה התעופה באוטובוס. יחד איתם באוטובוס הייתה נציגת הנתבעת. הם נכנסו לשדה התעופה ובתוך השדה נציגת הנתבעת טיפלה בשני נוסעים אשר היו זקוקים לכיסא גלגלים. התובעים התייצבו לדלפק על מנת לבצע צ'ק אין, ואף הניחו מזוודה על המשקל ואז להפתעתם נאמר להם שיש הזמנת יתר באוסטריאן איירליינס ואין להם מקום על הטיסה.

התובעים חיפשו את נציגת הנתבעת על מנת שהיא תעזור, אך התברר להם שהיא כבר עזבה את שדה התעופה. לטענת התובעים הם נשארו בחוסר אונים, כשאין מי שיסייע להם "מול הבירוקרטיה של פקידי חברת התעופה" (סעיף 11 לכתב התביעה).

לפי דברי התובעת "אף אחד מהדסק לא רצה לעזור. קמה מישהי, זרקה את הכרטיסים, אמרה שבו איפה שאתם רוצים בשדה התעופה, זה לא מעניין אותנו. אין לכם כרטיס. אנחנו התגלגלנו בשדה התעופה 3 וחצי שעות כנוודים. אף אחד לא רצה לעזור לנו. אני נכה, הרגשתי לא טוב" (עמ' 1 שורות 18-20).

אולם בסופו של הליך התובע תוך כדי פנייה לראש הצוות של חברת התעופה, השיג את המגיע לתובעים לאור הזמנת היתר. הם קיבלו חדר במלון בשדה וכרטיס למחרת לישראל על חשבון חברת התעופה ועוד 400 יורו כל אחד. כלומר, חברת התעופה פעלה על פי דין.

בתיק זה, התובעים עותרים לסכום של 2,000 ₪ פיצוי נוסף מאת הנתבעת. לפי טענתם הייתה זו חובה של נציגת הנתבעת להישאר בשדה התעופה עד שאחרון הנוסעים עלה על המטוס. לפי דברי התובעת, נציג של החברה בשם אילן עשה שירות זה בנסיעות קודמות ולכן:

"אם הייתה נציגת חברה כמו אילן, זה לא היה קורה. הוא היה מיד לוקח אותי..." (עמ' 1 שורות 19-20).

במילים אחרות, התובעים סבורים שנוכחותו של נציג הנתבעת הייתה מקלה על המצב והיה חוסך התרוצצותו של התובע עד שהשיג את המגיע להם. על סמך טענה זו, התובעים עותרים לסכום של 2,000 ₪.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1.חבילת הנופש שהתובעים רכשו מעת הנתבעת אינה כוללת שירות אישי בשדה התעופה.

2.העובדה שבנסיעות קודמות היה נציג שנשאר יותר או פחות זמן בשדה, אינה מחייבת את הנתבעת לספק שירות זה בכל נסיעה.