ויינרב נ' ביטון

1.התובע הגיש תביעה להשבת כספים ששילם לרשויות וכן לתשלום חוב שנוצר כלפיו במסגרת שיתוף פעולה מקצועי שהיה בין הצדדים.

2.התובע טוען כי החל מחודש ינואר ועד אוגוסט 2016, היו הצדדים ושלושה נוספים, שותפים לעסק של מתן שירותי מוזיקה למסיבות. לדבריו, נעשתה הפעילות המשותפת תחת חברה קיימת השייכת לו, הצדדים פעלו במשותף באמצעותה, כאשר כל אחד מחמשת השותפים מושך שכר מדי חודש. השותפות לא צלחה ולאחר תקופה בת מספר חודשים הוחלט לפרקה. לטענת התובע, לאחר פירוק השותפות נותרו חובות לרשויות המס אותם נאלץ לשלם בעצמו, וכן נותר חוב כלפיו בגין רווחים מאירועים שהתקיימו ובגין אירוע שנכשל. התובע טוען כי פנה לשותפים בכדי להתחשבן ולסיים ההתקשרות כראוי, עם אחד השותפים הגיע להבנות, אולם הנתבע ניתק קשר והתחמק, לפיכך נאלץ להגיש תביעה זו.

3.הנתבע דוחה את טענות התובע. לטענתו מעולם לא התחייב לכל התנהלות עסקים משותפת עם התובע, הוא מתנהל כעסק עצמאי, ובמסגרת זו נתן שירות לתובע. לדבריו, הוא אינו יודע במה עוסקת התביעה, וחובות התובע אינם מעניינו. הנתבע טוען כי אכן היתה תכתובת בה עלה נושא שיתוף הפעולה, אולם זו היתה בגדר רעיון שלא התגבש לכדי התחייבות ממשית. לדבריו לא חתם על ההסכמים שצירף התובע, והדבר המדבר בעד עצמו.

4.במהלך הדיון שהתקיים בפני חזרו הצדדים על גרסאותיהם. הנתבע הוסיף וטען כי התובע לא הוכיח גרסתו בראיות מתאימות, ואילו בידיו חשבוניות מס המלמדות כי בתקופה הרלוונטית התנהל כעצמאי. לבקשת הנתבע אפשרתי לו לצרף לתיק דו"ח רואה חשבון בדבר הכנסות והוצאות לאחר הדיון, ובטרם ינתן פסק הדין.

5.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהובאו בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

6.טענת הנתבע לפיה לא היה בין הצדדים כל שיתוף פעולה עסקי אינה עולה בקנה אחד עם הראיות שהוגשו. מעיון במסמכים שצורפו עולה כי בניגוד לטענה זו, הצדדים שיתפו פעולה ואף הגדירו עצמם "שותפים". כך, צורף לתיק הסכם שכותרתו "הסכם שותפים" עליו שמות השותפים וארבע חתימות, ובמסגרתו הוסכם כי הצדדים, יחד עם שלושה נוספים, יפעלו בשיתוף פעולה למתן שירותי מוזיקה במישורים שונים - כל אחד בתחום אחריות שונה. בהסכם אף נקבעה דרך חלוקת הרווחים בין השותפים, כאשר לגבי הנתבע צוין במפורש כי יוכל להמשיך ולפעול גם במסגרת החברה וגם כעצמאי (סעיף 3). מעיון בחשבוניות המס נלמד כי הנתבע פעל תחת השם מיסטר בלאק (נ/1) וטענתו כי מעולם לא התקשר עם התובע בהתקשרות כלשהי וכי לא חתם על ההסכם, אינה תואמת את שני המיילים ששלח מיסטר בלאק ובו אישר את הסכם השותפות המעודכן בין הצדדים. זאת ועוד, על ההסכם השותפים הראשון נראות ארבע חתימות, כאשר חתימת התובע חסרה, ואחת החתימות דומה עד מאד לחתימת הנתבע בחשבוניות המס שהגיש.

7. תוכן הסכם השותפים מחזק את טענת התובע כי הצדדים החליטו לפעול יחדיו תחת חברה קיימת שלו, כאשר ביטוי להסכמה זו נמצא בסעיף 4 להסכם. לאחר תקופה, החליטו הצדדים לבצע שינויים בהסכם, ואלה אושרו על ידי השותפים כולם, וביניהם הנתבע. העובדה כי הנתבע המשיך ופעל באופן עצמאי במקביל לפעילותו במסגרת השותפות, פעילות שכאמור הובאה בחשבון במסגרת הסכם השותפים, אינה משנה כהוא זה את העובדה כי הנתבע היה חלק משיתוף הפעולה בין חמשת השותפים.

בנסיבות אלה, תמוהות טענות הנתבע, וברי כי המצג אותו ניסה להציג בפני בית המשפט אינו משקף את היחסים שהיו בפועל בין הצדדים.

8.משמעות העובדה כי בין הצדדים היה שיתוף פעולה, כוללת כמובן גם שיתוף בהוצאות. התובע טוען כי הנתבע החסיר ממנו מידע באשר להכנסות מאירועים שקיים באוגוסט, ואף לא חלק עמו בהוצאות בגין אירוע שנכשל. התובע צירף מסמכים להוכחת טענה זו, אולם לטעמי לא הצליח להעמיד תשתית ראייתית מספקת לצורך כך. לא די בחשבוניות שצורפו כדי להוכיח שהנתבע אכן הסתיר הכנסות, ואין בחשבוניות כדי להוכיח מה גובה ההכנסות שהוסתרו לכאורה. אף התובע היה ער לחוסר זה כאשר העיד כי אינו יודע אילו הכנסות היו לנתבע במהלך חודש אוגוסט (פרוטוקול עמ' 3). הדברים יפים גם באשר לאירוע שנכשל, לגביו צירף התובע מסמכים חלקיים מהם לא ניתן ללמוד דבר.

9.שונה הדבר באשר לטענות התובע בדבר חובות שנאלץ לשלם לרשויות המס. התובע הציג מסמכים מרשויות המס ביחס לתשלומי מע"מ ומס הכנסה אותם היה עליו לשלם בדיעבד, עבור חודשי השיתוף בין הצדדים. לדבריו, כיוון שהצדדים פעלו במסגרת חברה הרשומה על שמו, דרישות תשלום המסים הופנו אליו במלואן.

10.הנתבע אינו חולק על עצם קיום החוב, על כך שלא שולם במועד ועל כך שהתובע נאלץ לשלמו בעצמו. טענתו, כאמור, היא כי הוא פעל כל העת כעצמאי, ושילם מסים במהלך כל התקופה ועבור כל הכנסה כעצמאי. חשבוניות המס שצירף הנתבע אינן משקפות את הנעשה בתקופה כולה, ועל אף שאפשרתי לנתבע לצרף דו"ח רואה חשבון ביחס לתקופת ההתקשרות בין הצדדים לאחר הדיון, הנתבע לא הגיש דו"ח כזה ולא העמיד תימוכין לטענתו.

11.מנגד צירף התובע מסמכים המלמדים על תשלומים ששילם למס הכנסה ולמע"מ. בהתאם למסמכים שצורפו שילם התובע למס הכנסה עבור תקופת שיתוף הפעולה סך כולל של 12,900 ₪. למע"מ שילם התובע סך כולל של 37,421 ₪ על פי הסדר אליו הגיע. אשר לתשלום למוסד לביטוח לאומי, אף שהנתבע לא חלקו על ההוצאה, לא צורפה כל ראיה מטעם התובע כי שילם את הסכום הנטען.

12.סוף דבר - התביעה מתקבלת ביחס לתשלומים ששילם התובע לרשויות המס. מאחר ומדובר בחמישה שותפים על הנתבע לשאת בחמישית מהסכום הכולל.

הנתבע ישלם לתובע סך של 10,064 ₪.

בנוסף ישלם הנתבע הוצאות משפט לתובע בסך של 500 ₪.

התשלומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום בפועל.