לויט נ' קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ

התובע הגיש תביעה כספית בסך של 220 שח בגין אגרת העברת בעלות ברכב.

התובע רכש רכב אצל הנתבעת. לטענתו היה עליו לקבל את הרכב מידי הנתבעת, כאשר עלות אגרת העברת הבעלות צריכה להיות על כתפי הנתבעת.

לטענת הנתבעת הובהר לתובע בעל פה כי על הקונה לשאת באגרה זו, וכי הסכמת התובע לכך אף ניתנה בעת חתימה על הסכם הרכישה. יצוין כי אין בידי הנתבעת את הסכם הרכישה החתום על-ידי התובע, והיא הציגה נוסח של הסכם מקובל בעסקאות מסוג זה.

התקיים דיון בפני.

לאחר ששמעתי את הצדדים אני סבורה כי יש לדחות את התביעה.

כאמור, הנטל להוכיח את התביעה מוטל על כתפי התובע. השאלה מי נושא בנטל התשלום עבור העברת הבעלות נגזרת מהסכמת הצדדים.

בהקשר זה מונחות בפני בית המשפט גרסאות סותרות של הצדדים. התובע אשר מכחיש כי ענין זה הוסבר לו, ומאידך נציג הנתבעת אשר נתן תצהיר עליו נחקר בדיון אשר טוען כי מידע זה נמסר לתובע.

בהינתן כי כפות המאזניים מאוינות, הרי שדין התביעה להידחות.

מעבר לכך, לתובע אין בנמצא הסכם חתום של עסקת הרכישה. מאידך, הנתבעת צרפה למסמכיה ואף תצהירה נוסח של הסכם רכישה שהוא הסכם אחיד במהותו אשר נכתב בו מפורשות בסעיף 13 כי על הרוכש לשאת באגרה. מצהיר הנתבעת אשר הצהיר כי ביצע את עסקת המכר מול התובעת, הצהיר כי מדובר בנוסח ההסכם עליו חתם התובע. גרסתו כאמור לא נסתרה בחקירת התובע . ולכן, מצאתי כי יש בכך כדי לתמוך בגרסתה.