ת"ק 24675-05-14 זליג ואח' נ' משטרת ישראל - מחוז ש"י

זוהי תביעה לפיצויים בשל כליאת שווא.

טענות התובע

1. ביום 4.2.14 נסעו התובעים ברכבם יחד עם חברים מכיוון היישוב קדומים שבשומרון לכיוון ביתם ביישוב יצהר. כאשר הגיע הרכב לצומת יצהר בשעה 21:45, הוא נעצר על ידי מחסום משטרתי והשוטרים ביקשו מכל יושבי הרכב את תעודות הזהות שלהם.

2. לאחר מספר דקות, חזרו השוטרים וביקשו מהתובע 1 לגשת לניידת המשטרה מאחר שהינו מעוכב. התובע ביקש לדעת מדוע הינו מעוכב, אך לא נענה על ידי השוטרים. התובע ביקש את פרטי השוטרים, אך רק שנים מהם הסכימו למסור את שמותיהם. אף פניות התובעת 2 אל השוטרים לדעת מדוע התובע מעוכב נענו בזלזול ובלעג על ידי השוטרים.

3. התובע הובא למשטרת אריאל והוכנס לחדר ההמתנה. בשעה 23:15 לערך, הודיע השוטר יהודה נסים לתובע כי הוא עצור, בשל צו הבאה שהוצא נגדו הואיל ולא התייצב למשפט. התובע השיב לשוטר כי אינו יודע על משפט וכי לא קיבל זימון למשפט, אך ללא הועיל.

4. לתובע ניתנה זכות להודיע טלפונית לאשתו כי הוא עצור, ולאחר מכן הובא לבית המעצר. התובעת נכנסה לחרדה בשל כך שבעלה נעצר ועל כן ביקשה לישון אצל השכנים.

5. לאחר מספר שעות, הוצא התובע מתא המעצר והובל כשהוא אזוק בפני חוקרת. החוקרת חקרה את התובע בחשד שלא התייצב למשפט לדיון בעניינו. התובע השיב לחוקרת כי לא ידע כי מתנהל נגדו משפט וכי לא קיבל זימון לדיון. לאחר החקירה, נלקחו מהתובע טביעות אצבע ונאמר לו כי יובא למחרת בבוקר לבית המשפט.

6. למחרת בבוקר, הגיע שוטר, אשר מסר לתובע זימון לבית המשפט לדיון בעניינו והודיע לו כי לאחר שיחתום על הזימון, ישוחרר. התובע שוחרר בשעה 11:00 בבוקר. ואולם, לתובע לא היה כסף לחזור לביתו. על כן, ביקש מהשוטרים כי ילוו לו כסף או שיסדרו לו הסעה לביתו, אך השוטרים סירבו. התובע נאלץ להגיע לביתו בטרמפים, מה שארך מספר שעות.

7. התובע טוען כי מדובר במעצר שווא ובכליאת שווא. כנגד התובע לא הוצא צו הבאה וכל שהיה על הנתבעת לעשות זה למסור לו זימון לבית המשפט. התובע מוסיף כי הנתבעת יכלה לסור לביתו של התובע ולמסור לו את הזימון, או למסור לו את הזימון בצומת יצהר. לטענת התובע, הנתבעת עשתה שימוש לרעה בסמכותה, בכך שכלאה אותו משך לילה שלם בבית המעצר, רק על מנת שבבוקר תמסור לו זימון למשפט.