מסורי נ' שרעבי ואח'

בפניי תביעה קטנה בסך 29,500 ₪ שעילתה נזקים שנגרמו לחנות בבעלות התובע שהושכרה לנתבע.

טענות התובע

התובע הינו אדם פרטי.

התובע הינו בעלים של נכס. לטענתו של התובע, הוא השכיר את הנכס בעבור הנתבע וזאת לתקופה בת כמה שנים.

לטענתו של התובע, השוכר, קרי הנתבע, גרם נזק והרס לנכס וזאת בתום תקופת השכירות תוך כוונה תחילה.

התובע טוען כי שלח אל הנתבע מכתבי התראה וזאת בצירוף העתק אל אמו של הנתבע, הנתבעת 2 אשר שמשה כערבה בעבור חוזה השכירות.

זאת ועוד, התובע מוסיף בכתב התביעה כי הנתבע לא החזיר את המפתח לנכס וזאת כל זמן שהוא מתחמק מן התובע ושיחות הטלפון תוך קושי לאתרו.

כעת, מבקש התובע פיצוי ושיפוי בגין הנזקים אותם גרם הנתבע אשר בגינם נאלץ התובע לשפץ את הנכס.

טענות הנתבע

הנתבע טוען כי שיפץ על חשבונו את הנכס שיפוץ אשר כלל החלפת אינסטלציה, חשמל ושינוי תשתיות אשר הובילו להוצאות כספיות רבות.

לטענתו של הנתבע, בשנה האחרונה לשכירות, הודיע לתובע כי הוא מעוניין לעזוב את הנכס ולחפש שוכר חלופי וכי הוא מבקש את עלות השיפוצים אותם השקיע בנכסו של התובע.

לאחר שנמצאו שוכרים חלופיים, טוען הנתבע כי התובע ביקש להקפיא את ההליך וזאת לאור העובדה כי הוא מעוניין למכור את הנכס.

הנתבע טוען כי כחלק מעסקת המכר, הובטח לו בע"פ ע"י התובע כי כחלק מהתמורה בגין המכירה, יקבל הנתבע 130,000 ₪ וזאת בהתאם לכסף אותו השקיע בנכס.

הנתבע טוען כי התובע סרב לחתום על טופס לפיו הוא מתחייב בטענה כי "מילה שלי זו מילה" וזאת על פי כתב ההגנה.