ת"ק 24493-05-14 שרעבי נ' כהן ואח'

בתאריך 6.9.13, לאחר צומת הצריף שבקרית חיים, בכיוון הנסיעה לקרית אתא, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובעת, הנהוג על ידה ובין מערבל בטון של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 2.

הנני מקבלת כמהימנה עלי את גרסת התובעת על אופן קרות התאונה ודוחה מכל וכל את טענות הנתבע.

הנני מקבלת כי התובעת הגיעה לצומת הצריף, מכיוון קרית מוצקין ופנתה בצומת הצריף שמאלה.

הנני מקבלת את דבריה של התובעת כי בהיותה במצב של עצירה מלאה, בנתיב הימני, וזאת לאחר שכבר סיימה את מעברה בצומת, הגיע הנתבע מאחוריה, ביקש לעוקפה משמאל ופגע עם הפינה הקדמית ימנית של הפגוש שלו בדופן השמאלי של רכב התובעת.

הנני דוחה את טענות הנתבע כאילו הגיעה התובעת לצומת, מן הכיוון הנגדי, פנתה בו ימינה לנתיב ההשתלבות, לכיוון קרית אתא, ופגעה ברכבו שלו.

קיבלתי, כאמור, את דברי התובעת כי כלל לא הגיעה לצומת הצריף מכיוון כללי של צומת קרית אתא ולא פנתה ימינה, אלא הגיעה מהכיוון הנגדי, מכיוון קרית מוצקין, ופנתה בצומת שמאלה.

לקביעתי, הנתבע נהג במשאיתו בחוסר זהירות וברשלנות, לא ראה כלל את רכב התובעת הנמצא בעצירה, כאשר הינו אכן מודה בכך כי לא הבחין כלל ברכב התובעת עד לאחר התאונה ופגע עם פינת רכבו הימנית בדופן שמאל של רכב התובעת.

מעבר לנדרש, הנני לציין כי נמצאו סתירות בין עדות הנתבע בבית המשפט לגרסתו בכתב ההגנה ולתיאור התאונה, כפי שניתן על ידו לחברת הביטוח מטעמו, כעולה מנק/2.

הנני קובעת כי הנתבע הוא אחראי לקרות התאונה ולתוצאותיה.

הוכח כי בתאונה נגרמו לרכב התובעת נזקים בסך של 8,249 ₪, כנקבע בדו"ח השמאי.