ת"ק 24379-05-14 חיים נ' אוזיפה ואח'

התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה על סך 33,200 ₪ בגין פגיעה ברכבה של התובעת ע"י רכב שנהוג בידי הנתבע.

לטענת התובעת, עמדה עם רכבה ברח' ירושלים בנתיבות כשהוא חונה במקום מותר.

לטענת התובעת הנתבע פגע ברכבה וגרם לו נזק על פי המפורט בחוות הדעת השמאי הנזק בחלק קדמי שמאלי ברכב של התובעת.

למען הסדר, הרכב כבר נמכר ע"י התובעת לצד ג', שהוא זה שלמעשה התובעת רכשה ממנו את הרכב שנתיים לפני מועד התאונה ומכרה לו את הרכב חזרה לאחר התאונה.

לטענת הנתבע, נסע ברכבו ופנה ימינה לרחוב שבו הוא גר, לפתע שמע מכה ואז כשיצא מהרכב ראה את התובעת שטענה כי הוא פגע ברכבה. לטענת הנתבע, התובעת היא זו שניסתה לצאת מהחניה עם רכבה ואז פגעה ברכב של הנתבע.

לטענת הנתבע, נגרם לו נזק בחלק הימני של רכבו בין הדלתות.

מדובר בשתי גירסאות סותרות כאשר לטענת התובעת הנתבע הוא זה שפגע ברכבה בעודה חונה, והוא מנסה להיכנס ימינה לרחוב בו הוא גר, ואז פגע ברכבה ואילו לטענת הנתבע, התובעת היא זאת שברצונה לצאת מתוך החניה, סטתה לכיוון נסיעתו של הנתבע, וכך גרמה לנזק ברכבה וברכבו.

שמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו. אף צד לא זימן עדים מטעמו לביסוס גירסתו.

בהודעת תאונת רכב שצרפה התובעת לכתב התביעה , מסמך שהוגשה ע"י הנתבע לחברת הראל אומר הנתבע : "נסעתי ברח' ירושלים לפני פניה ברח' טייב, פגעתי ברכב שחנה בצד הכביש".

זאת הגירסה הראשונית שמסר הנתבע ביום 8.8.13 לחברת הביטוח שלו שישה ימים לאחר התאונה.