לבדנקו נ' קשר רנטאקר בע"מ ואח'

1.לפניי תביעה כספית, במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעים במלוא נזקי תאונת דרכים שהתרחשה ביום 18/8/12 בצומת הרחובות יהודה הלוי והרצל ברחובות.

התובע הוא הבעלים של אופנוע מתוצרת קאווסקי מ.ר 4943978 (להלן "האופנוע"), והנתבע 2 היה הנהג ברכב הנתבעת 1, מסוג טויוטה מ.ר 277357 (להלן: "רכב הנתבע"), (להלן: "רכב הנתבע").

2.הנתבע 2 הורשע, בהתאם להודאתו, בעבירה של כניסה לצומת לא פנוי, על פי תקנה 65 לתקנות התעבורה תשכ"א 1961 (להלן: "התקנות") ונהיגה בחוסר זהירות על פי תקנה 32(ג) לתקנות.

3.הנתבעת 1 הכירה באחריותה לאירוע התאונה ופיצתה את התובע בהתאם לדו"ח השמאי שהוגש לה מטעם התובע, בסך של 29,040 ₪, בגין כלל הנזקים שנגרמו לתובע באירוע התאונה על פי הפירוט הבא: נזק בסך- 40,315 ₪ ושכ"ט שמאי בסך 1,170 ₪, בקיזוז 30% בגין רשלנות תורמת, סה"כ 29,040 ₪, וזאת הואיל ולטענת הנתבעים נכנס התובע לצומת לא פנוי ולא בדק כי הצומת פנוי עובר לכניסתו לצומת.

4.התובע טוען, כי אין לייחס לו כל רשלנות תורמת לתאונה וכי על הנתבעים לשלם לו את מלוא נזקיו, ומכאן התביעה.

5.אליבא דגירסת התובע, כפי שנטענה בכתב התביעה, הוא רכב על האופנוע, נכנס לצומת הרחובות הנ"ל והתנגש ברכב הטויוטה שלא ציית לתמרור עצור בצומת.

6.אליבא דגירסת הנתבעים כאמור, התובע לא בדק עובר לכניסתו לצומת כי הצומת פנוי ואילו היה מסתכל לצדדים עובר לכניסתו לצומת הרי שהיה מבחין ברכב הטויוטה שהחל בנסיעה ובכך היה בידו למנוע את קרות התאונה. זאת ועוד, הגם שלתובע היתה זכות קדימה, חלה עליו חובת זהירות בעת כניסתו לצומת.

7.ביום 1/3/16, התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים במהלכו נשמעו עדויותיהם של הנהגים המעורבים באשר לנסיבות קרות התאונה.

8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי עדויות הנהגים, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים הצריכים לעניין, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה, להלן נימוקיי.

9.כאמור, המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב טענת הנתבעים כי יש לייחס לתובע רשלנות תורמת לתאונה בשיעור 30% ולפיכך יש לקזז מסכום נזקיו 30%.