ת"ק 24173-11-14בר-עוז נ' שרעבי ואח'

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים לרכבו, שנגרמו לטענתו בשל פגיעת רכב הנתבע 1 שהיה מבוטח אצל הנתבעת 2.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע אחראי לקרות התאונה ולנזקי רכבו של התובע. הצדדים חלוקים לגבי חלק מרכיבי גובה הנזק.

הנתבעת הכירה כאמור באחריות מבוטחה לקרות התאונה אלא שלטענתה לא הוכיח התובע תיקון בפועל של הרכב ולפיכך אינו זכאי לרכיב המע"מ על אותו סכום. זאת ועוד לא הכירה ברכיב המע"מ בגין חוות דעת השמאי שהוגשה. כן טוענת הנתבעת שהתובע לא הוכיח ירידת ערך ולכן אינו זכאי לפיצוי בגין ראש נזק זה.

מנגד טוען התובע כי תיקן את הרכב באופן חלקי בלבד לצורך השמשתו לנסיעה וכי רק כשיסתיים התיקון יקבל חשבונית מס כדין. מעבר לכך טוען התובע עקרונית, תוך הפנייה לע"א 1772/99 זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4) 203, כי תשלום בגין רכיב המע"מ הוא חלק בלתי נפרד מתשלום הפיצוי גם אם לא מתקן את הרכב בפועל.

לעניין רכיב ירידת הערך הפנה התובע לחוות דעת השמאי מטעמו.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

מטרת הפיצוי הנזיקי היא להעמיד את הניזוק במקום בו היה קודם לנזק, ככל שניתן (ע"א 357/80 נעים נ' ברדה, פ"ד לו(3) 762), וזאת כדי לממש את עקרון היסוד בדיני הנזיקין של השבת המצב לקדמותו (רע"א 378/96 וינבלט נ' בורנשטיין בע"מ, פ"ד נד(3) 247, 261; פס"ד מוריאנו לעיל, בעמ' 80-81; א' ברק "פיצויים" דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית 571 (מהדורה שנייה, תשמ"ז). בהתאם לכך יש לשאוף לקבוע את גובה הפיצוי לפי הנזק שנגרם בפועל. רכיב המע"מ על גובה הנזק גם הוא סכום המתחייב בפיצוי מאחר שגם אם טרם תוקן הרכב, הרי שרכיב המע"מ הוא נזק הצפוי להתממש ברמת הסתברות גבוהה, באופן שאין טעם לחייב את התובע לתבוע אותו רכיב בנפרד רק עם התממשותו.