ת"ק 24089-04-16 בריטברט נ' טורונט בע"מ

בפני תביעה כספית על סך 30,000 ₪.

כעולה מכתב התביעה, התובע עוסק בטיפול אלטרנטיבי, ובעלים של קליניקה לרפואה משלימה. התובע פיתח קורס אינטרנטי בתחום עיסוקו, ודרך אתר אינטרנט בבעלותו (להלן: האתר). על פי הטענה, התובע ניסה לקדם את מכירות הקורס ללא הצלחה, ולפיכך פנה לנתבעת, חבר העוסקת בקידום שיווקי של אתרים ברשת האינטרנט. הנתבעת הציעה לתובע לפעול לקידום האתר במנועי חיפוש באינטרנט, ובכלל זה במנוע החיפוש GOOGLE. לשם כך שילם התובע לנתבעת סך של 8,470 ₪, וכן מסר לידי הנתבעת שני שיקים נוספים על סך 2,950 ₪ כל אחד.

בפועל, טוען התובע – לא בוצע כל קידום של האתר. התובע פנה אל הנתבעת אולם זו התנערה מאחריות והטילה את האחריות על התובע, אשר בגינו האתר אינו תקין ולכן לא ניתן לבצע את הקידום המובטל. בפגישה נוספת בין התובע לנתבעת, התחייבה הבעלים של הנתבעת לבנות עבור התובע את האתר מחדש בפורמט אחר, ובתוך פרק זמן של כשבועיים. אלא שבפועל, האתר שונה באופן חלקי בלבד, ולא הושלם עד מועד הגשת התביעה. דרישתו של התובע מהנתבעת, כי הכספים אשר שילם יושבו לו – נדחתה על ידי הנתבעת.

הנתבעת הכחישה את חבותה ואת הסכום הנתבע. נטען, כי מערכת היחסים העסקית בין התובע לנתבעת נרקמה במהלך אוגוסט 2015. לבקשת התובע, הוצגה לו הצעת מחיר מסודרת, במהלכה הוסבר לו כי יתכנו תקלות בקידום האתר, וזאת בגין הפלטפורמה עליה מושתת האתר. בחודש ספטמבר הודיעה הנתבעת לתובע כי לא נראה שישנן בעיות טכניות באתר, וכי ניתן להתחיל בעבודה על קידום האתר, אולם משהחלה הנתבעת בעבודות לקידום האתר – התגלו ליקויים טכניים רבים, ליקויים אלו לא הובאו בפני הנתבעת בעת החתימה על ההסכם. לפנים משורת הדין, הציעה הנתבעת לתובע לבנות עבור התובע אתר המותאם מבחינה טכנית לצרכי הנתבעת, וכי התשלום יבוצע בסיום תקופת קידום המכירות. הנתבעת אף מוכנה הייתה להמשיך ולשרת את התובע, בכפוף לכך שישלח לה את דרישותיו המפורטות.

בדיון שהתקיים בפני חזר התובע על האמור בכתב התביעה. הלה ציין כי במהלך חודש ספטמבר 2015 הודיעה לו הנתבעת כי האתר מתאים לקידום. אלא שהאתר לא קודם כמצופה. בחלוף מספר חודשים מסר לו הנתבעת כי יש לבנות אתר חדש, בפורמט אחר, ובעלות של 2,000 ₪. הנתבעת התחייבה כי האתר יהיה מוכן תוך כשבוע וחצי. אשר לסכום התביעה – התובע ציין כי הוא מורכב מסכומי כסף אשר שילם לתובעים, בסך 9,270 ₪, הוצאות תרגום של מאמר (בסך 3,500 ₪), אותו ביקש להעלות לאתר, וכן אבדן הכנסות מוערך בסך 21,000 ₪.

הנתבעת חזרה על האמור בכתב ההגנה וציינה כי האתר של התובע היה בנוי בפורמט אשר לא איפשר את קידומו. הנתבעת הציעה לשדרג את האתר של התובע, וכעבור שבוע מתום השדרוג ניתן היה לראות כי האתר "נסרק" על ידי מנוע החיפוש של GOOGLE. התובע טען כי עדיין קיימות תקלות, אך כשנתבקש להעביר לידי הנתבעת תיעוד של התקלות הנטענות – לא עשה כן. בכל פעם שאותרה על יד יהנתבעת תקלה – היא טופלה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, עיינתי במסמכים אשר הגישו הצדדים במהלך הדיון ושמעתי את טענות הצדדים – נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

המחלוקת הממוקדת בין הצדדים היא אם הפרה הנתבעת את התחייבותה כלפי התובע, והאם בנסיבות אלו זכאי התובע להשבת הסכומים ששילם, בתוספת פיצוי. על פי הוראת סעיף 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

אין מחלוקת כי בין הצדדים נכרת הסכם, במסגרתו התחייבה הנתבעת לקדם את אתר האינטרנט של התובע, ובאופן שיאפשר לו למכור את המוצר שביקש למכור. אף אין מחלוקת, כי ביום 21.9.15 הצהירה הנתבעת בפני התובע, לאחר בדיקה של האתר שהקים התובע, כי האתר נמצא ראוי ומתאים לקידום.