ת"ק 24005-09-14 דרשן-סהר נ' התעשייה פרסום וטלויזיה בע"מ

1.לפני תביעה לביטול התקשרות של התובעת עם הנתבעת, חברה העוסקת בייצוג ניצבים להפקות טלוויזיה, לחיוב הנתבעת בגין התשלומים שנגבו מהתובעת בגין העסקה ולהפסקת גביית יתר התשלומים שטרם נגבו, ובסה"כ 3,000 ₪.

טענות הצדדים

2.התובעת טוענת כי ביום 25.6.14 הגיעה עם ילדתה בת ה-13 למשרדי הנתבעת לביצוע "אודישן" לפרסומות לטלוויזיה. לטענתה, נציגה מטעם הנתבעת, בשם חנה, הציגה עצמה כמלהקת ערכה לבתה של התובעת אודישן, שיבחה את הבת, שלדבריה עשתה "ביט מצוין" והבטיחה כי ניתן יהיה למצוא לה תפקידים מתאימים. התובעת טוענת כי נציגת הנתבעת הבהירה לה כי עליה לשלם 3,000 ₪ בתשלומים ל-10 חודשים, ואת תנאי התשלום של יום צילומים והאיצה בבתה להגיע כבר למחרת היום להגיע לצילומים. התובעת שילמה את התשלום בכרטיס אשראי, תוך שהיה לטענתה ברור לה, לטענתה, כי העסקה, ככל עסקה, ניתנת לביטול, לכל היותר, כנגד תשלום יחסי, ויום למחרת הגיעה בתה של התובעת, מלווה בדודתה, לצילומים.

3.לאחר פחות מחודש, בו בתה של התובעת לא נקראה לאודישנים, הודיעה התובעת לנתבעת על רצונה לבטל את העסקה. רק אז, טוענת התובעת, נאמר לה שחתמה על הסכם התקשרות שאינו מאפשר זאת. התובעת טוענת כי לא ידעה שחתמה על הסכם התקשרות, וכי היא הוחתמה על הסכם תוך הטעייה והסחת דעתה, מבלי שידעה שמדובר בהסכם, מבלי שהוסברו לה תנאיו ואף מבלי שניתן לה עותק מהסכם זה.

4.בעדותה חזרה התובעת והבהירה כי לא ידעה שמדובר בהסכם. התובעת פרטה את פעולות הסחת הדעת שביצעה נציגת הנתבעת, חנה, בעת שהחתימה אותה בהיחבא, על מסמך שהתברר בדיעבד כי הוא ההסכם. התובעת תיארה כיצד חנה שיבחה את בתה רבות, ובעוד התובעת מניקה את בתה התינוקת, ניהלה עמה שיחה אישית שכונתה בפי התובעת "שיח נשים", ותוך כדי כל אלה החתימה אותה על המסמך. זאת, מבלי שנאמר לתובעת שמדובר בהסכם התקשרות, מבלי שהתובעת מודעת לתנאיו, וללא שנמסר לה העתק המסמך עליו הוחתמה.

5.התובעת טענה עוד כי נאמר לה שבתה בת ה-13 הוחתמה על ההסכם, אולם חרף בקשתה לא ניתן לה עותק ההסכם. הנתבעת כפרה בכך. בהסכם ההתקשרות שהוצג, בתה של התובעת אינה חתומה, ואינני מקבלת את הטענה.

6.הנתבעת כפרה בטענות התובעת, טענה כי התובעת (ולא בתה) חתמה על הסכם ההתקשרות, וכי לבעלה של התובעת הוצג סרטון ממצלמות המשרד, בו נראית התובעת חותמת על ההסכם. כן הציגה הנתבעת רישום פנימי (נ/1) המתעד פגישה עם בעלה של התובעת, והמהומות שהתובעת ובעלה הקימו במשרדיה, משהתברר כי התובעת חתמה על ההסכם.

7.לגופו של עניין, כפרה הנתבעת בטענת התובעת להטעיה, וטענה כי מילאה את כל התחייבויותיה על פי ההסכם, מסרה לבתה של התובעת תקליטור עם צילומים מקצועיים שלה ופרסמה את אותה באתר. עם זאת, אישרה נציגת הנתבעת כי עד למועד הודעת הביטול של התובעת, בתה של התובעת לא שובצה לצילומים ולא קיבלה טלפון, אולם טענה כי אינה מתחייבת לעבודה.

8.הנתבעת טוענת עוד ההתקשרות עם הנתבעת אינה כפופה לחוקי הגנת הצרכן וכי נגרמו לה הוצאות ונזקים בגין ביטול ההתקשרות, אותם פרטה נציגת הנתבעת בעדותה.

9.הצדדים העידו בפניי. הנתבעת לא הביאה לעדות מטעמה את המלהקת שהחתימה את התובעת על הסכם ההתקשרות, חרף טענות התובעת להטעיה.