ת"ק 23932-09-16 משולם ואח' נ' בן עמי ואח'

לפני תביעה בקשר לטענות התובעים על חוב למוסך שהם מנהלים ואשר בו טופל, כנטען, רכבו של הנתבע.

מכתב התביעה עולה כי באפריל 2011 נפתח במוסך כרטיס עבודה לרכב הנתבע ולאחר שתוקן הרכב הגיע הנתבע למוסך לאסוף אותו ותוך התחייבות לפרוע את החשבון בקשר לטיפול. לאחר כמה ימים נדרש ביצוע טיפול נוסף ברכב, בהמשך לטיפול הקודם, וזה בוצע בכתובת סמוכה לכתובת שצוינה בכרטיס העבודה ככתובת בעל הרכב. לאחר שלא נפרע החוב ובעקבות פניות לנתבע הופנו התובעים לצד ג', בטענה כי הוא בעל הרכב ועליו לשאת במחיר תיקונו.

התובעים עותרים להורות לנתבע לשלם את החוב בסך 2,400 ₪ ולהוסיף לחיוב זה גם חיוב בסך 3,000 ₪ נוספים בגין עגמת נפש והוצאות שכר טרחת עו"ד.

הנתבע טוען כי אינו צד למחלוקת. לגרסתו, בשל העובדה כי היה לקוח של המוסך (בקשר לכלי רכב אחרים) מסר את פרטי המוסך לצד ג' – בן משפחתו – על מנת שזה יטפל ברכבו במוסך. מסיבה שאינה ידועה לנתבע נפתח כרטיס העבודה על שמו והחוב יוחס לו, למרות שאינו קשור למקרה.

הנתבע הוסיף וטען כי ההליכים בקשר למחלוקת זו החלו בתביעה קודמת שהגישו התובעים ואשר נמחקה לאחר שהבינו כי סיכויה נמוכים.

התובע 2 הבהיר בדיון כי התביעה הקודמת נמחקה בשל כך שהגישו יותר מחמש תביעות לבית המשפט בתביעות קטנות באותה שנה.

צד ג' טען בכתב הגנתו כי הנתבע הוא שהכניס את הרכב למוסך ואישר את יתר הטענות העיקריות שבכתב התביעה באשר לטיפול במוסך ולאחר מכן. לטענתו, בשל חוסר שביעות רצונו מאיכות הטיפול שקיבל הרכב, פנה לתובעים וביקש לשלם רק על חלק מהעבודה שבוצעה ומהחלקים שהוחלפו, אך התובעים סירבו להתפשר על מקצת מסכום התביעה.

במהלך הדיון עלה בידי התובעים וצד ג' להגיע לפתרון מוסכם של המחלוקת ביניהם, אך הנתבע סירב להצטרף להסכמה וטען כי יש לפצותו על הזמן וההוצאות שנגרמו לו. מטעם זה בוטלה אף ההסכמה בין התובעים לצד ג'.

משכך, נדרשת הכרעה במחלוקת בין הצדדים.

מצאתי כי עלה בידי התובעים להוכיח את התביעה, שכן שוכנעתי – נוכח הסתירות בין עדויות הנתבע וצד ג' – כי הנתבע הוא שהכניס את הרכב לתיקון במוסך התובעים והוא זה שמסר את פרטיו לצורך פתיחת כרטיס העבודה. שוכנעתי עוד כי הדבר נעשה על דעתו ובאישורו של צד ג' וכי הנתבע שימש כשלוחו של צד ג'.

בהעדר מחלוקת באשר לטענה כי החוב בקשר לטיפול במוסך לא נפרע, מן הדין לקבל התביעה בקשר לרכיב זה ולחייב הנתבע לשלם לתובע חוב זה. נוכח האמור לעיל, גם דין הודעת צד ג' להתקבל בהקשר זה וצד ג', ששלח את הנתבע לתובעים בשמו, ישלם לנתבע את החיוב שיושת עליו.

לא שוכנעתי, עם זאת, כי עלה בידי התובעים להוכיח את תביעתם לפיצוי בגין עגמת נפש. יוזכר כי התביעה מוגשת, למעשה, בשם העסק ולו היה מדובר בחברה בע"מ ממילא לא היתה מתבררת בבית משפט לתביעות קטנות ולא היה מקום לבחון טענה לעגמת נפש של יישות משפטית זו.